הרבה דברים בחיינו הפכו עם השנים לנטולי חוטים. טלפונים, טלוויזיות, אוזניות, מיקרופונים, חיבורים לרשת, אפילו טעינה אלחוטית. אולם אחד הדברים שאיכשהו שרדו עם חוטים, הם מערכות סטריאו עם רמקולים מחווטים. בעיקר מסיבות של איכות צליל, רמקולים אלחוטיים לא הפציעו בחיינו, לפחות לא כאן בישראל, אבל המגמה משתנה בשנים האחרונות. ואנחנו לא מדברים על רמקולי בלוטות' אלחוטיים שלוקחים למסיבה או לבריכה, אלא לרמקולים אלחוטיים איכותיים של ממש, כאלה שיכולים להחליף מערכת סטריאו ביתית להאזנה למוזיקה או כתגבורת לטלוויזיה לצפיה בסרטים.

כשחושבים על זה, זו דווקא מגמה הגיונית מאוד. עם עלייתם של שירותי הזרמה כמו ספוטיפיי, דיזר ואחרים, רמקולים אלחוטיים להאזנה איכותית במקום רמקולי הסמארטפון, הם דבר מתבקש, כמובן לצד אוזניות אלחוטיות. אולם בשעה שאוזניות אלחוטיות מכל סוג ומין כן הציפו את השוק, רמקולים אלחוטיים להזרמת מוזיקה ישירה בבית לא תפסו עד לאחרונה את מרכז הבמה.

הסצינה כיום משתנה, עם כניסתו של מותג AUDIO PRO השוודי לישראל. קיבלנו להתנסות שני דגמים שונים באופיים משתי סדרות שונות ובדקנו האם רמקולים אלחוטיים הם המצאה משנת חיים, כראוי למטרתו של המדור.

הרמקולים שקיבלנו להתנסות, הם שניים. האחד, A10, רמקול הבסיס של אודיו פרו, המיועד לחדרי שינה ולחללים קטנים יותר, והשני, C5A, שהוא רמקול מלבני, גדול יותר המיועד לחדרי מגורים. ה-A אגב, מציין שזהו רמקול הכולל גם אלקסה. את ההתרשמות שלנו מהרמקולים עצמם כמוצרים נפרסם בסקירה נפרדת, כרגע אנחנו עוסקים בעיקר בחוויה ובשינוי שמציעה הטכנולוגיה.

רמקולים אלחוטיים אודיו פרו A10

רטרו תעשייתי

מבחינת עיצוב, שניהם תפסו את מקומם במהירות. מדובר בבריות נאות, ה-A10 הוא גליל מאורך בציפוי בד אפור, כאשר הפקדים שלו, גם באפור מטאלי, קבועים בראשו. חיווי עוצמת הקול הוא בקשת של נוריות לבנות. נאה. כיאה להבטחה שלו, ה-A10 הוא נטול חוטים לחלוטין, מלבד כמובן כבל חשמל.

ה-C5A הוא בריה שונה בתכלית, ואני חייב להודות שזו הייתה אהבה ממבט ראשון. כותב שורות אלו ידוע בחיבתו למוצרים שמעוצבים ברוח של רטרו ומראה תעשייתי, וה-C5 עונה להגדרה: זוהי קוביית עץ אפורה, הכוללת רצועת נשיאה דקורטיבית הנושאת את שם המותג ומקובעת לגוף עם שני כפתורי מתכת זהובים, לוחית מתכת מוברשת שעליה יושבים הכפתורים, גם הם ממתכת זהובה, ופס נוסף, נפרד, מתכתי שבו קבועים הכפתורים של אלקסה, המיקרופונים כשקעים עגולים וחיווי עוצמת הקול בצורה של פס תאורה ירוק.

את המראה משלים שקע חיבור AUX , כאשר כל העיצוב מזכיר מגבר גיטרות, בדומה לעיצוב של הרמקולים ומגברי הגיטרות של מארשל. מקסים. העיצוב התעשייתי החשוף, ממשיך באלמנטים של הרמקולים בחזית: וופר מרכזי חשוף ממברנה, ושני טוויטרים משני צדיו, מוגנים ברשת שחורה. הנחנו אותו על שידת הספרים, והוא הרגיש שם מיד בבית. נציין בזריזות שבגב השחור של הקוביה, יש שקע USB לטעינה של הסמארטפון, שקע "בננה" לחיבור של סאב וופר חיצוני, כניסת LINE סטראופונית לחיבור ציוד מסורתי, שקע רשת ופתח דחיפת האוויר עבור הבאסים. האם מדובר בסידור נאה וקומפקטי יותר מגבר סטראו מסורתי על רמקוליו המחווטים?  בהחלט.

נעבור להתקנה. כמובן, כמו רוב הדברים האלחוטיים בחיינו כיום היא דורשת אפליקציה, אבל הייתי מופתע מקלות ומהירות ההתקנה של אודיו פרו. אחרי הורדה והתקנה שלה, כל מה שהיינו צריכים לעשות זה ללחוץ על כפתור ה-Connect המצוי בגבם של הרמקולים, לחפש אותם, להזין עבורם את סיסמת החיבור לרשת האלחוטית וזהו. כל ההליך לקח לנו 2 דקות בקושי.

מוזיקה בלחיצה

הרעיון העקרוני מאחורי רמקולים אלחוטיים הוא שחוויית ההאזנה למוזיקה תהיה פשוטה, קלה וזמינה מיידית. משעה שחיברתם את הרמקולים לשירותי המוזיקה ורדיו בהזרמה שעליהם אתם מנויים (אודיו פרו תומכים בספוטיפיי, Tune In, iHeart, Deezer, TIDAL, נאפסטר(!) ועוד כמה פחות מוכרים), הם הופכים ליחידות השמעה עצמאיות לחלוטין. אין יותר להדליק את המגבר, לפתוח את האפליקציה בסמארטפון ולהעביר את המוזיקה אליו בחיבור מחווט, בלוטות' או דרך הרשת. לחיצה על כפתור בודד ויש לכם מוזיקה מתנגנת. כמובן, הרמקולים האלה תומכים גם בתקנים כמו Spotify Connect, MMS ו-DLNA, ככה שאפשר לשדר אליהם גם מוזיקה ממחשב.

אבל היופי הוא באמת בארבעה כפתורי "קיצור דרך" שאפשר לקבוע להם באפליקציה רשימת השמעה או מקור קבוע, ופשוט להיכנס הביתה ובלחיצה אחת להפעיל את המוזיקה החביבה עליכם. אני קבעתי בהם ארבע רשימות השמעה של ספוטיפיי, וזה פשוט סופר נוח. מוזיקה בלחיצה בודדת.

כפתורי קיצור דרך ברמקולים אלחוטיים מסוג אודיו פרו C5A

צד אחר וחשוב של רמקולים אלחוטיים, הוא היכולת כמובן להפעיל מספר יחידות במספר חדרים, עם תכנים שונים או כקבוצה, מה שמכונה בעגה המקצועית Multi Room. גם כאן, חוויית השימוש היא פשוטה להחריד:  רוצים להפוך שני רמקולים לקבוצת נגינה אחת?  פשוט גררו רמקול אחד מתחת לאחר, כאשר העילי הוא הקובע, והשני תחתיו. אפשר לשלוט על עוצמת הקול של כל אחד מהם בנפרד דרך האפליקציה, ואפילו לקבוע אחד כרמקול שמאלי והשני כימני לקבוצת השמעה סטריאופונית (לכך כמובן, מומלץ להשתמש בשתי יחידות מאותו הדגם).

רוצים להפריד אותם לשתי יחידות עצמאיות? פשוט לחצו וגררו את אחד הרמקולים על מסך הסמארטפון החוצה מהקבוצה, והם חוזרים להיות שתי יחידות נפרדות, המסוגלות להשמיע תכנים שונים בכל חדר.

כמובן, אם יש לכם אורחים או שסתם בא לכם לשמוע את תכני הסמארטפון דרך רמקול איכותי יותר, שניהם תומכים גם בחיבורי בלוטות'. ה-C5, כאמור, גם שתי כניסות מחווטות אם אתם רוצים לחבר אליו נגן תקליטורים, פטיפון טייפ קסטות, או גרמופון… (לא באמת לגבי הגרמופון).

בשורה התחתונה, בתקופה שהשתמשתי ברמקולים האלחוטיים, בכל הנוגע למוזיקה ולפודקאסטים, לא נעים להודות בפניה, אבל מערכת הסטראו שלי נותרה זנוחה, חוץ מרכיב אחד… תיכף נספר לכם מה הוא.

ממלא את החדר

דווקא מה-A10, ששוכן בחדר השינה פחות התלהבתי, למרות שהצליל שלו יותר מהגון, אתייחס אליו בסקירת המוצר. מי שייצג את חוויית הצליל הוא אחיו הגדול והשרירי יותר, ה-C5 שאותגר למלא סלון של 25 מ"ר במוזיקה.

בתחילה הייתי סקפטי. היחידה הקטנה לא נראתה כמו אחת כזו שמסוגלת "להניע אוויר" ברמה מספקת כדי למלא סלון גדול בצלילים.

אבל הופתעתי.

ה-C5A עמד במשימה בכבוד. אמנם, בביקור שלי ב-TR אלקטרו סטריאו היבואנית התרשמתי מהצליל, אבל שם היה מדובר בחלל גדול ולא מייצג לסלון ביתי. הרמקול האלחוטי שגודלו דומה לזו של ערימת ספרים קטנה הוציא מקרביו צליל צלול עם מנעד ופירוט מפתיעים מאוד לגודלו. ברמת עוצמה של 70-75 אחוז, הוא לא רק מילא בקלילות את הסלון במוזיקה, אלא גם נשמע היטב בחדרים אחרים בבית, אם זה מטבח או פינת העבודה, ובעניין הזה הוא לא נופל משמעותית ממערכת סטריאו ביתית.

אם זה הבס המשתולל של פלי, התיפוף הפאנקי של צ'אד סמית והגיטרות של ג'ון פרושיאנטה ב-Aeroplane של הרד הוט פפרס, מתקפת הביג באנד רחבת התזמור של קווינסי ג'ונס ב-Soul Bossa Nova, הסינתסייזרים של ה-Pet Shop Boys והקול החלקלק של ניל טננט, קו הבאס הבועט ב-In Da Club של 50 סנט או , ה-C5A של אודיו פרו סיפק טרבלים מפורטים עד התדירויות הכי גבוהות, צלילי ביניים צלולים ונקיים ובאס נקי וטוב יחסית לגודלו הקטן, שהצליח למלא את החדר. ממש נהניתי ממנו כהתקן השמעה.

עבור מחלקת המטאל, בחרתי הפעם בקלאסיקה – Tornado of Souls. בעיטה קטנה לעוצמת הקול, והגיטרות העצבניות במהירות מאך של מאסטיין ופרידמן מעל מתקפת חטיבת הבס-תופים המתואמת של אלפסון ומנזה (זצ"ל) בקעו מה-C5 במלוא הדרן. אני חייב לציין שהרמקול הזה עושה חסד נפלא לתופים במיוחד. כל הקשה וגוויעת מצילה וכל חבטת סנייר, נשמעות במדויק.

וגם אם אתם חובבים באסים מהסוג שנרשם במכון הסיסמולוגי, יש פיתרון. זוכרים שאמרנו שהיה חלק אחד במערכת הסטריאו שלא השבתתי?  זה הסאב וופר (למתעניינים ה-Nova 5.1 של מורל).

חלק מהזמן, לצורך ההתרשמות, חיברתי אותו ליציאת הסאב של ה-C5 וקיבלנו תגבורת מרעידת קירות למחלקת הבאסים. קטע מעניין הוא שה-C5 לא מוותר על הבאסים שלו לטובת הסאב הגדול, ממשיך להרעיש גם בעצמו והשמחה רבה (לא אצל השכנים…).

פסק הדין

האם רמקולים אלחוטיים הם טכנולוגיה משנת חיים? התשובה היא כן. מתוך כבוד למערכות סטריאו אני לא אומר שתזרקו אותן מהבית, בבחינת אל תשליכני לעת זקנה, אבל  – אם אתם עוברים לדירה חדשה או למעונות סטודנטים וחללי אחסון והצבה אינם בשפע, רוצים ליהנות ממוזיקה או האזנה לרדיו אינטרנטי ופודקאסטים בחדר השינה או בזמן שאתם חותכים סלט או סתם לא רוצים להריץ כבלים בסלון, הרי שרמקולים אלחוטיים (אודיו פרו, בניגוד למתחרים, מציעה אותם במחירים יחסית נגישים, בטח לעומת עלות של מערכת סטריאו מלאה), הם פיתרון שאתם בהחלט צריכים לשקול.

אודיו פרו A10
מחיר מומלץ לצרכן: 799 שקלים לרכישה

אודיו פרו C5A (עם אלקסה)
מחיר מומלץ לצרכן: 1,199 שקלים לרכישה

רמקולים אלחוטיים אודיו פרו C5A

עוד בחיבור:

לליברהטון יש רמקול עם רוכסן

EVEN – להרכיב משקפיים על האוזניים


שבוע עם…טעינה אלחוטית

שבעה זוגות של אוזניות אלחוטיות שאהבנו

נהניתם מהקריאה? שמחים לשמוע.
בכתבה שזה עתה קראתם הושקעו שעות רבות של איסוף מידע, תחקיר, כתיבה, עריכה, גרפיקה, עיצוב, צילום ועריכת וידאו. “החיבור” מופק על ידי שורה של עיתונאים מקצועיים, שבשבילם עיתונות היא שליחות – אבל היא גם פרנסה ואנחנו רוצים לעבוד עבורכם, הקוראים. 

התרומה שלכם (בעלות של כוס קפה) מבטיחה את קיומו של “החיבור” כמגזין עצמאי, אובייקטיבי, חופשי מתלות במפרסמים, ותאפשר לנו להביא לכם עוד סיפורים ומידע מעניין ומועיל, כל יום. 


אולי יעניין אתכם גם...

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות לאתר המחבר

ניב ליליאן

העורך האחראי של "החיבור".

ניב ליליאן הוא עיתונאי חוקר בעל ניסיון של 21 שנה בכתיבה על טכנולוגיה, אינטרנט והשפעותיהם על פוליטיקה וחברה. כעורך ערוץ המחשבים של ynet בשעתו, הוא הוביל קמפיין עיתונאי נרחב ועיקש שהביא את סכנות המאגר הביומטרי לידיעת הציבור, ופרסם תחקירים על עוולות צרכניות כמו התערבות ספקיות האינטרנט הישראליות בתעבורת רשת, לצד פרשנויות מורות נבוכים וקלות לעיכול.
פרט טריוויה: הוא העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את מנכ"ל גוגל.

4 תגובותהשמיעו קולכם

השמיעו את קולכם

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

banner