גוגל שולחים את הבינה המלאכותית לעבודה אמיתית [פרשנות]

אמש (ד’), בערב חג סוכות בישראל, הכריזה גוגל על שורה של מוצרי חומרה ששמים אותה ראש בראש מול אפל, עם שני טלפוני פיקסל חדשים (פיקסל 2 ופיקסל 2 XL), עם מחשב כרומבוק עילי, שני רמקולים חכמים חדשים – הגוגל הום מיני וגוגל מיני מקס, גירסה חדשה של גוגל דיידרים, מצלמה והמוצר הכי מעניין הגוגל באדס – אוזניות אלחוטיות ראשונות מבית גוגל. אם מצרפים לכך את ההודעה על רכישת נתח מחטיבת המובייל של HTC (שגם ייצרה את הטלפונים הנוכחיים), לפני כשבועיים – אפשר להבין שגוגל מאוד רציניים לגבי עסקי החומרה שלהם, ולא מדובר במשחק. מה המשמעות של ההכרזות?

ראשית, לגוגל יש כוונות רציניות להפוך לשחקן משמעותי בשוק החומרה, לצד אנדרואיד הפופולרית, גוגל מציגה מגוון בקשת מלאה של מוצרים תחת המותג שלה, ומכסה כל פינה אפשרית: מכלי עבודה אישיים כמו מחשבים (הפיקסלבוק) וסמארטפונים (פיקסל 2), דרך מוצרים לבית כמו הרמקולים החכמים שמכסים את כל הטווח האפשרי של רמקולים חכמים ונכנסים לתחרות ישירה עם אמזון אקו לסוגיו וההומפוד של אפל, ולמעשה גם הגוגל דיידרים שמיועד יותר לשימוש על ספה ולא שימוש בדרכים ועד האוזניות הממותגות, שנכנסות לשוק הולך ומצטופף של אוזניות חכמות, בוודאי מול האירפודס של אפל ומוצרי ביטס – שנרכשה בידי אפל.

[עדכון: כמה מכם שאלו על זמינות ומחירים – כמובן שאנחנו עונים! הגוגל הום מקס יהיה זמין בארצות הברית בסוף דצמבר תמורת כ-400 דולרים, הפיקסלבוק שעולה 999 דולר, יהיה בחנויות בארה”ב ב-31 באוקטובר עם הזמנה מוקדמת מעכשיו, ואילו הפיקסל 2 יעלה 649 דולר לגירסת 64 גיגהבייט, בשעה שהפיקסל 2 XL יעלה מאתיים דולר יותר. שניהם יהיו זמינים בשש ארצות: אוסטרליה, קנדה, גרמניה, הודו, בריטניה וארצות הברית בעוד כשבועיים, הזמנה מוקדמת כעת. האוזניות יעלו 149 דולר.]

גם אם החומרה של גוגל היא לא הכי נוצצת בשוק כמו הגלקסי S8 או האייפון עשר או אפילו האסנשיאל של אנדי רובין, היא פרקטית ומשדרת רצינות ומעשיות – אבל הנשק הסודי והקלף החזק של גוגל הם השירותים המובנים במכשירים. השירותים החכמים והאלגוריתמים של גוגל, שנשענים על הידע האדיר שלה בחיפוש, מיפוי וקטלוג מידע מכל סוג אפשרי, גם זה שנשאב ממיליארדי מכשירי אנדרואיד ברחבי העולם – שם אותה ביתרון מטורף על אפל. השירותים של גוגל פשוט בוגרים יותר ומתוחכמים יותר, מה שמוביל אותנו לנקודה העיקרית: בינה מלאכותית.

גוגל לא רק יושבת על הררי מידע בלתי נתפסים, היא גם מתקדמת יותר מכולן בחיפוש קולי ובהבנת שפה אנושית, בין השאר בזכות אינטליגנציה מלאכותית ולמידת מכונה. וגוגל רותמת אותה לעבודה. למשל, ב-פיקסל 2 ולפיקסל 2 XL שהוצגו אמש, יש מנגנוני עיבוד תמונה המבוססים על אינטליגנציה מלאכותית שמשפרים את איכות התמונה שלכם, מאפשרים מצב בוקה לכל עצם בתמונה, מצב פורטרט בשתי המצלמות (הקדמית והאחורית), ומייצבים את הווידאו הרועד שלכם, בנוסף למייצב התמונה האופטי.

אבל זה לא באמת היישום המרשים.

בינה תחילה

למי מאיתנו שזוכר את דג הבאבל ממדריך הטרמפיסט לגלקסיה, הדג שאפשר לשים באוזן ומשמש כמתורגמן אוניברסלי כך שאפשר להבין כל שפה, גוגל עושים בדיוק את זה. טוב, כמעט. הפיקסל באדס, האוזניות של גוגל, שכמובן מחוברות תמידית לסייען הגוגלי (סייען קולי? בינה מלאכותית!), יכולות לתרגם לבן שיחכם, גם אם הוא דובר סינית את מה שאתם אומרים – בזמן אמת, ובחזרה. והכל הודות לבינה מלאכותית.

ואלה לא סתם גימיקים או יישומים שימושיים ספציפיים – זו חלק מהאסטרטגיה של גוגל של בינה מלאכותית תחילה, או אם תרצו – בינה תחילה. גוגל משתמשת בידע העצום שלה בניתוח מידע ובפיתוח אלגוריתמים כדי להקנות למוצרי החומרה יתרון משמעותי. אז אולי אין לה את החומרה הכי נוצצת או סקסית בשוק, אבל היי, אוזניות שמתרגמות משפה אחרת באופן סימולטני? יונית, אסכם זאת כך:

אם אתם כבר כאן…
רצינו לבקש טובה. בכתבה שזה עתה קראתם הושקעו שעות רבות של איסוף מידע, תחקיר, כתיבה, עריכה, גרפיקה, עיצוב, צילום ועריכת וידאו. בנוסף, יש לנו הוצאות קבועות על אירוח האתר, אחסון, שרתי וידאו, גרפיקה ועוד. “החיבור” נעשה על ידי שורה של עיתונאים מקצועיים, שבשבילם עיתונות היא שליחות, אבל היא גם פרנסה – ואנחנו מעדיפים לעבוד עבורכם, הקוראים. התמיכה הישירה שלכם מבטיחה את המשך קיומו של “החיבור” כמגזין עצמאי, אובייקטיבי, חופשי מתלות במפרסמים, ותאפשר לנו להביא לכם עוד סיפורים מעניינים, עוד תכנים שיוגשו בצורות מקוריות, עוד כתבות, עוד סרטונים ובכלל – עוד. לתמיכה במגזין

אולי תתחברו גם לאלה?

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות לאתר המחבר

ניב ליליאן

העורך האחראי של “החיבור”.

ניב ליליאן הוא עיתונאי חוקר בעל ניסיון של 16 שנה בכתיבה על טכנולוגיה, אינטרנט והשפעותיהם על פוליטיקה וחברה. כעורך ערוץ המחשבים של ynet בשעתו, הוא הוביל קמפיין עיתונאי נרחב ועיקש שהביא את סכנות המאגר הביומטרי לידיעת הציבור, ופרסם תחקירים על עוולות צרכניות כמו התערבות ספקיות האינטרנט הישראליות בתעבורת רשת לצד פרשנויות מורות נבוכים וקלות לעיכול.
פרט טריוויה: הוא העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את מנכ”ל גוגל.

6 תגובותהשמיעו קולכם

השאר תגובה

banner
%d בלוגרים אהבו את זה: