ניסוי כלים: ThinkPad X12 Detachable [בלעדי]

ThinkPad של IBM הוא אולי אחד המותגים הכי אייקוניים בעולם המחשוב, ויחגוג בשנה הבאה את שנתו ה-30. מחשבי ה-ThinkPad תחת קורת הגג של IBM אולי לא היו נאים במיוחד – הם היו מלבנים שחורים ומרובעים, אבל העמידות שלהם היא זו שהפכה אותם לאגדה: הם נודעו כמחשבים שיספגו הכל וימשיכו לפעול. מכות, חבטות, נפילות, תנאי טמפרטורה קיצוניים או נוזלים – לא מזיזים להם. הם ממשיכים לעבוד. כותב שורות אלה בעצמו היה עד ל-ThinkPad ששבק רק אחרי ששפכו עליו כוס קפה מלאה… בפעם הרביעית. בשנים שלו תחת לנובו (שהייתה  גם היצרנית שלו עבור IBM) מאז שקנתה מהלקוחה שלה את המותג אי שם ב-2005, הרחיבו שם את המותג ThinkPad המצליח לכל כיוון אפשרי. חלק מהדברים היו קצת ביזאריים, חלק תפסו. היום אנחנו עוסקים באחד הניסיונות האחרונים, ה-ThinkPad X12 Detachable.

בשנים האחרונות לנובו מנסה להביא את המותג המזוהה עם אמינות מחשובית מהמפעלים, אל העסקים הקטנים, בניסיון דומה למה שנעשה עם סדרת ה-S לפני שנים. עכשיו אלה דגמים כמו X13 (שסקרנו גם ראשונים כאן), שמהדהדים את השם של ספינת הדגל, הלוא הוא ה-X1 Carbon שהפך להיות מחשב אגדי בזכות עצמו ועד היום מהווה את היהלום שבכתר ThinkPad.

אז ב-CES האחרונה, לנובו הכריזה על משפחה חדשה שלמה בכיוון הזה, ובתוכה ה-X12 Detachable, שכפי שמעיד שמו: הוא מחשב לוח עם מקלדת נצמדת, כלומר, בתצורה של הסרפייס של מיקרוסופט. קיבלנו לידיים דוגמת ייצור טריה (המחשב הזה פשוטו כמשמעו ירד לפני חודשיים בסך הכל מפס הייצור), להתרשמות קצרה.

אז איך לנובו עושים Surface בטעם של ThinkPad? בואו נראה.

ThinkPad X12 Detachable

מבנה ועיצוב

רואים ישר ה- ThinkPad X12 Detachableהוא ThinkPad. מגוף המגנזיום החסון, דרך פטמת הגומי האדומה המפורסמת שהולכת עם הסדרה האייקונית מיום היוולדה, דרך המקלדת והמבנה ההו-כה-מוכר, ועד הפרטים הקטנים כמו הנקודה ב-i של ThinkPad בגב המכשיר שהיא גם נורת החיווי. התחושה הכללית היא שזה ThinkPad בתצורה של סרפייס, וזה נהדר.

ללנובו אגב, כבר היו התנסויות עם התצורה הזו ב-ThinkPad, אבל על הניסיונות הקודמים לא יצא לי להניח ידיים. זו, דור ראשון למחשב ודוגמת ייצור, נותנת תחושה נהדרת. אבל נלך סעיף סעיף במקום לקפץ.

נתחיל עם הגוף, שכאמור עשוי מגנזיום, מה שנותן לו מראה אפרפר מעניין, תחושה מעט מחוספסת של פני המכשיר, ובעיקר, עמידות.

בשל היותו דוגמת ייצור שהייתה צריכה לחזור ליבואן ללא פגע, התאפקתי ממש מלהפיל אותו לרצפה לראות איך הוא שורד את הנפילה. אבל יש לי תחושה שאם היה נופל על גבו המגנזי – לא היה קורה לו כלום. עוד מוסיפה לתחושה הזו, רגלית המתכת הרחבה של הצבת מחשב הלוח, שלנובו שמים במחשבי ה-2 ב-1 שלהם עוד מימי ה-Miix 700, היא בחירה מצוינת שמוכיחה את עצמה. עוד בגב יש מצלמה – למי שרוצה, ותיכף נגיע לעניין המצלמה, כי ימי הקורונה הכתיבו פה עניין משעשע.

בחזית כמובן, מסך המגע, ביחס 3:2 הכה פופולרי בימינו. מעליו, המצלמה הקדמית, עם כפתור הסטה ותריס פרטיות, שזו תוספת נחמדה. והנה הקטע המשעשע עם המצלמה: לנובו, כמו הרבה יצרניות וחברות אחרות כמו מיקרוסופט למשל, הפנימה את העובדה שכולנו כרגע מנהלים את חיינו משיחת וידאו אחת לשנייה, וזה לא עומד להשתנות בעתיד הקרוב. וכך, נוצר מצב, שבניגוד לסמארטפונים – המצלמה הקדמית היא למעשה ברזולוציה יותר גבוהה מהמצלמה האחורית… בשעה שהמצלמה האחורית, המיועדת בעיקר לסטילס, היא בעלת רזולוציה של FullHD, קרי 1080 קווים, הקדמית היא ברזולוציה של 2K, קרי 1440 קווים. משעשע. כמובן, כמו כל מחשב מודרני, היא תומכת ב-Windows Hello, וזיהוי פנים, מה שמוביל אותנו לכיסוי המקלדת.

המצלמה הקדמית של ThinkPad X12 Detachable

כיסוי המקלדת הנצמד מגנטית ושמכסה על המסך, הוא טיפה יותר עבה ומאסיבי מכיסווי הבד המקובלים בקטגוריה. וזה לא בהכרח דבר רע. זה נותן ל- ThinkPad X12 Detachable שני דברים: האחד, בהיותו מעט יותר עבה וקשיח, הוא מספק הגנה טובה יותר למסך – כיסויי הבד הם לא פעם נקודת תורפה למחשבים האלה שהמסך שלהם עלול להימחץ ולהיסדק בתיק גב עמוס (אל תשאלו איך אני יודע את זה… 😉).

והשני, העובי המעט יותר משמעותי, אפשר למהנדסי לנובו לקבוע כאן מקשים עם מהלך ארוך יותר. את הסקירה הקצרה הזו כהרגלי אני מקליד על המחשב הנבדק, והתחושה כאמור, מצוינת. זו מקלדת של ThinkPad לכל דבר, גם במהלך הארוך היחסית שקשה למצוא בקטגורייית הסרפייס אם בכלל, וגם במגוון אמצעי ההצבעה: פטמת הגומי המיתולוגית, ומשטח הצבעה עם שטח הגון ושלושה לחצנים (לא חזון נפרץ במחשבים דמויי סרפייס… לחצני עכבר נפרדים).

תוסיפו על זה מסך מגע וועיפרון חכם ומדויק מהדור האחרון של לנובו שגם מגיע בערכה, וקורא טביעות אצבע שמצטרף למצלמה כאמצעי זיהוי ביומטרי נוסף, ותקבלו מערך קלט ויצירה רציני מאוד. לנובו גם הוסיפו בכיסוי השחור לולאת בד נמתח להחזיק את העיפרון. נהדר. הטרוניה היחידה שלי לגבי המקלדת היא שלנובו שוב לא התאפקו, והניחו את מקשי ה-ctrl וה-fn במקום שקל להתבלבל ביניהם בהקלדה עיוורת, מה שאכן קרה לי כמה פעמים עד שהתרגלתי.

מה לגבי שקעים ויציאות? טוב שאתן שואלות. בצלע השמאלית, נמצא שני שקעי USB-C ומגירה לכרטיס SIM, כי למחשב הזה יש גם יכולת גלישה סלולרית, כך שתוכלו לעבוד איתו בכל מקום ושקע אוזניות/מיקרופון אחוד. בצלע הימנית יש כפתור ווליום שקוע במקצת ועוד פתח אוורור, בנוסף לאלה המצויים בחלקו העליון, סמוך לכפתור ההפעלה.

אם שני שקעי USB-C בלבד נשמע לכם קמצני, אתם צודקים, וטרוניה דומה הייתה לי כשבדקתי את ה-Duet 7 שמיועד יותר לצרכנים ביתיים. *אבל* נראה שהפידבק שלנובו קיבלו לא נפל על אוזניים ערלות, והם צירפו בערכה גם רכזת שקעים חיצונית שמתחברת ל-USB-C.

הרכזת שבאה עם היא קטנה וחמודה בגודל של שתי חפיסות מסטיק ארוך, אבל עם כמות מכובדת של שקעים: שני שקעי USB 3.1 מסורתיים, שקע HDMI, קוראי כרטיסים ל-SD ומיקרו-SD (בנפרד), ואפילו שקע USB-C עם טעינה חולפת, מה שאומר שתוכלו לטעון את המחשב גם אם שקע ה-USB-C השני תפוס מסיבה כזו או אחרת. יפה מאוד.
תחנת עגינה מצורפת בערכה. ThinkPad X12 Detachable

היא קטנה וחמודה בגודל של שתי חפיסות מסטיק ארוך, אבל עם כמות מכובדת של שקעים: שני שקעי USB 3.1   מסורתיים, שקע HDMI, קוראי כרטיסים ל-SD ומיקרו-SD (בנפרד), ואפילו שקע USB-C עם טעינה חולפת, מה שאומר שתוכלו לטעון את המחשב גם אם שקע ה-USB-C השני תפוס מסיבה כזו או אחרת. יפה מאוד.

עוד בחיבור:
5 דברים שלמדתי מהאחראי על ה-USB

ה- ThinkPad X12 Detachable הוא בריה נאה, ובן נאמן לסדרה האייקונית. והעניין האחרון בחלק המבנה יוביל אותנו לחלק הבא – הרמקולים של המחשב קבועים בחזית, בצדי המסך, בדומה למה שאייסר עשו לא פעם עם מחשבי הדמויי סרפייס שלהם, וזהו לרוב מיקום טוב להציב רמקולים. אבל איך זה נשמע?

תצוגה וצליל

את הצליל של ה- ThinkPad X12 Detachable ניתן להגדיר כבהיר, אך לא עצמתי. הרמקולים סבירים, ועושים עבודה סבירה בטווחי הביניים ובתדרים הגבוהים, אבל בבאס קצת חסרה בעיטה, וכיון שמדובר ברמקולים קטנים שנדחפו לצדי המסך, גם בעוצמת הקול הרגשתי חוסר מסויים.  יש כאן תוסף עיבוד של דולבי שאכן מוסיף במקצת נגיד בצפיה בסרטים, ומייצר תחושה קלה של סראונד, אבל עדיין, זה סוג המחשבים שאני חושב שבסעיף הזה, עדיף לכם להיצמד לזוג אוזניות הגון. הרמקולים האלה בסיסיים למדי.

רמקול סביר ובינוני ב-ThinkPad X12 Detachable
רמקול סביר ובינוני

התצוגה של ה- ThinkPad X12 Detachable יכולה לקבל תיאורים דומים. מדובר במסך ברזולוציה גבוהה של 1920 על 1280 פיקסלים (משונה במקצת מבחינת היחסים, מדובר למעשה בסוג של FHD פלוס).

היא בהירה, החדות סבירה עד טובה. הפירוט גם הוא טוב (הצלחתי להבחין בהשתקפות באישון בתקריב של השחקנית) – אבל הצבעים אפעס, קצת חיוורים. חיפשתי דווקא בהגדרות התצוגה אם אפשר לשחק קצת עם טמפרטורת הצבע כדי להשיג תמונה קצת יותר חיה, אבל הדבר היחיד שמצאתי הוא הכוונון של מצב תצוגה הלילה (מניעת נזקים של אור כחול), שהיא תוכנה מובנית של ווינדוס 10. זאת, כנראה בגלל שעוד לא הוטענו פה כל צעצועי התוכנה שיש בגירסאות סופיות לכיוונונים שכאלה – צריך לזכור שמדובר בדוגמת ייצור, ולא במחשב שנועד לצרכן הסופי.

ביצועים

בצד הביצועים, מהקצת שהספקנו לבדוק, מותקן כאן מעבד שונה מאלה שקיבלנו עד כה במחשבים עם מעבדי אינטל דור 11. זהו דגם קצת יותר שרירי, בטח עבור לפטופ: Core i7 1180G7, עם ארבע ליבות ושמונה נימים, ששודכו כאן ל-16 גיגהבייט של זיכרון, ואני גם אנחש שדיסק SSD NVME M.2 מהיר, שהגיע כאן עם לא פחות מטרהבייט שלם של אחסון. תצורה חזקה לכל הדעות.

במבחן Cinebench 20 הוא התברג לא רע באמצע, עם 1985 נקודות, ואפילו עקף מחשב עם מהירות שעון גבוהה יותר (למתחרה הוגדר 2.6 גה”צ, ואילו ה-ThinkPad X12 Detachable מגיע למקסימום 2.19 גה”צ, כשמהירות השעון הסטנדרטית שלו היא ).

במבחן TimeSpy של 3DMark, ה-ThinkPad X12 Detachable הוציא תוצאה של 1462 נקודות משוקללות, כשגם הפעם המעבד הראשי מוביל עם 3461 נקודות (העזוז ניכר במבחנים שבו הוא ניגן סולו), לעומת 1327 נקודות של המעבד הגרפי. מבחינת ביצועים, המחשב הזה דורג בין מחשב משרדי מתחתיו לבין מחשב גיימינג מעליו. בדומה ל-Cinebench, מקום טוב באמצע.  זה גם המקום שלו בין שני מחשבי דור 11 האחרים שבדקנו: הוא קצת נמוך מה-Swift 5 החדש של אייסר (שבקרוב נפרסם עליו סקירה מלאה), וקצת יותר מה-ZenBook Flip 13 של אסוס שבדקנו כאן לא מזמן.

באופן לא מפתיע, במבחן Night Raid המיועד למעבדי גרפיקה מובנים, המעבד הגרפי היה הרבה יותר נמרץ – 11,834 נקודות ו-3250 נקודות למעבד הראשי, מה שנתן לו את הציון המשוקלל של 8475, יותר טוב מ-17% מהמחשבים. כלומר, יותר ממחשב משרדי ממוצע, אבל פחות ממחשב משחקים.

אליבא דה 3DMark, במשחקים כבדים כמו BattleField V ברזולוציה מקסימלית, הוא לא יוציא לכם יותר מ-30 פריימים בשניה, אבל זה ברור לאור המיצוב של המחשב הזה – זהו מחשב לעבודה, לא למשחקים!

חיי סוללה

לא בילינו עם ה- ThinkPad X12 Detachable מספיק זמן כדי לבצע הערכה מושכלת של זמני סוללה, אבל מהקצת שכן עבדנו איתו, הוא מסוגל להוציא זמני פעולה סבירים למחזור של בין 4 ל-6-7 שעות פעולה, שזה סביר לחלוטין. אני מאמין שאפשר להוציא ממנו אפילו יותר, עד תשע שעות – עם הגבלות סוללה מחמירות יותר מתנאי הבדיקה הרגילים (50% בהירות, הגדרת סוללה על מצב המחוון השני מיד אחרי חיסכון). אשמח אבל לבדוק זאת בסקירה מקיפה יותר של יחידה סופית לצרכן.

הלא שורה תחתונה

ואם כבר הזכרנו צרכן, הגיע הזמן לסכם את החוויה הקצרה שלי עם דוגמת הייצור של ה- ThinkPad X12 Detachable. ללא ספק זהו ThinkPad, רק בתצורה של מחברת סרפייס, וללא ספק זהו מחשב לעבודה.

גם בביצועים, גם ברצינות המראה, וגם בביצועי המולטימדיה (תצוגה וצליל) הסבירים אך הלא מזהירים שלו. במחיר צפוי של כ-9000 שקלים, ועם החומרה החזקה למדי שמקבלים כאן עבור תצורת 2 ב-1 מעולה ועם לא מעט תוספות כוללות בערכה (עט בלוטות’ חכם ורכזת שקעים נדיבה), לנובו בהחלט מכוונים כאן לאנשים עובדים, שרוצים חווייה של מחשב לוח עם מקלדת, אבל בטעם של ThinkPad, ומוכנים לשלם קצת יותר על מחשב מחברת קשוח ואמין.

בגדול, הטעם היה טעם של עוד.

ThinkPad X12 Detachable
צילומים: ניב ליליאן

אם אתם כבר כאן…רצינו לבקש טובה. 
בכתבה שזה עתה קראתם הושקעו שעות רבות של איסוף מידע, תחקיר, כתיבה, עריכה, גרפיקה, עיצוב, צילום ועריכת וידאו. “החיבור” מופק על ידי שורה של עיתונאים מקצועיים, שבשבילם עיתונות היא שליחות – אבל היא גם פרנסה ואנחנו רוצים לעבוד עבורכם, הקוראים. 

התרומה שלכם (בעלות של כוס קפה) מבטיחה את קיומו של “החיבור” כמגזין עצמאי, אובייקטיבי, חופשי מתלות במפרסמים, ותאפשר לנו להביא לכם עוד סיפורים ומידע מעניין ומועיל, כל יום. 

אולי יעניין אתכם גם...

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות לאתר המחבר

ניב ליליאן

העורך האחראי של "החיבור".

ניב ליליאן הוא עיתונאי חוקר בעל ניסיון של 19 שנה בכתיבה על טכנולוגיה, אינטרנט והשפעותיהם על פוליטיקה וחברה. כעורך ערוץ המחשבים של ynet בשעתו, הוא הוביל קמפיין עיתונאי נרחב ועיקש שהביא את סכנות המאגר הביומטרי לידיעת הציבור, ופרסם תחקירים על עוולות צרכניות כמו התערבות ספקיות האינטרנט הישראליות בתעבורת רשת, לצד פרשנויות מורות נבוכים וקלות לעיכול.
פרט טריוויה: הוא העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את מנכ"ל גוגל.

תגובה אחתהשמיעו קולכם

השמיעו את קולכם

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

banner