Dynabook Portege X30w-j – שובה של טושיבה

dynabook Portege X30w-j

טושיבה היא חברה רבת זכויות בתחום של המחשבים הניידים והייתה כאמור בין החלוצות, אבל לאורך השנים לא הצליחה להתבלט מאוד כיצרנית מובילה, מחוץ לארץ מולדתה. לאורך השנים בדקתי פה ושם מחשבים של טושיבה, שהיו מחשבים סבירים, אבל מה שאני כן זוכר זה שהייתה להם בעיה עם הגימור: לא רק העיצוב שהיה לא פעם קצת צעקני ולא מתחבר, אלא ממש עם איכות של מקשים ושל חלקי הפלסטיק. כעת חטיבת המחשבים הניידים שלה עברה לידיים חדשות – שארפ, ומותגה רשמית מאז 2019 כ-dynabook. וקיבלנו לסקירה את ה-dynabook Portege X30w-j החדש שלהם, שכבר יצא לעולם תחת המותג dynabook. האם זה השתנה תחת הגג של Dynabook? בואו נראה.

לפני שנתחיל אבל, סיפור קטן – מאיפה בכלל מגיע השם dynabook? ב-1968 המהנדס אלן קיי ממעבדות פאלו אלטו הגה רעיון של מחשב לילדים, שכלל מקלדת ומסך מגע. ב-1968 הטכנולוגיות הנדרשות לייצור עוד לא היו בשלות, אבל קיי יצר מודל מקרטון, שכלל אפילו עט סטילוס – יותר מ-40 שנה לפני שסטיס ג’ובס הציג לעולם את האייפד.

קיי קרא להמצאה שלו dynabook, הלחם של ספר ודינאמי. כשטושיבה הוציאו את המחשב הנייד הראשון הם עשו מחווה לקיי, והוסיפו את השם dynabook לדגם – ומכאן גם שם המותג, שכיום כאמור בבעלות שארפ, אבל פועל כחברה עצמאית.

עיצוב ומבנה

ה-Dynabook Portege X30w-j הוא מחשב דק וקל במשקל של פחות מקילוגרם ומסך של 13 אינץ’, בצבע כחול ענייני וגוף מגנזיום, מה שמעניק לו עמידות וקלילות. הגב שלו חלק, רק עם המותג החדש dynabook עליו. הציר המרכזי שלו הוא ציר אפרפר, עגול ונאה. בהחלט שונה מאוד מה-Portege שהכרנו בעבר אצל טושיבה.

כשפותחים את ה-Dynabook Portege x30w-j, מתגלה מסך מלבני גדול ברזולוציית FHD, מסך מגע – שהוא דווקא מסך מט שלא נפוץ במחשבים מהסוג הזה. מסך המגע תגובתי למדי, אם כי פה ושם לקח לו לפעמים חצי שניה להגיב. מעליו מצלמה תומכת Windows Hello, הכוללת זיהוי פנים ותריס פרטיות עם כפתור. נחמד!

המקשים מבחינת התחושה קצת מקרקשים, אבל בסך הכל תגובתיים ונוחים להקלדה.  גדלי המקשים דיפרנציאליים: זה אומר שמקשים שאינם בשימוש תכוף הם קטנים יותר לעומת המקשים הרגילים. ועוד יציאה קצת מוזרה במקשים היא שמקשי השליטה שולבו במקשים סטנדרטיים, כך למשל השליטה בווליום נמצאים על מקשי הספרות 3 ו-4. היה עדיף לשים אותם במקשי ה-F הפחות נפוצים.

ההפתעה מעניינת במקלדת היא מצלמה שקבועה מעל לוח המקשים. בהתחלה לא הבנו את התכלית שלה – אבל היא משמשת כמצלמה אחורית כשמקפלים את המחשב למצב טאבלט. חשיבה מקורית בהחלט ונאה, מה שמגדיל את השימושיות של המחשב, בטח בעידן של זום ועבודה היברידית.

מתחת למקלדת יש משטח הצבעה בינוני בגודלו, עם קורא טביעות אצבע הבנוי בתוכו. משטח ההצבעה הוא ממוצע וסביר בלי שיש לנו לומר עליו משהו מיוחד, אבל קורא טביעות האצבע מצוין ותגובתי.

בצדו הימני של המחשב נמצא את כפתור ההפעלה כולל נורת חיווי לבנה שקבועה בו, שקע USB סטנדרטי שיכול גם לטעון התקנים חיצוניים, וקורא כרטיסים מיקרו-SD. בצלע השמאלית נמצאים עיקר השקעים: שני שקעי USB-C תומכי Thunderbolt,  שקע HDMI ושקע אוזניות. זה מבחר נאה ושימושי. היינו שמחים לעוד שקע USB סטנדרטי, אבל גם זה מפרט טוב לשקעים. הטעינה אגב, היא דרך שקעי ה-USB-C, כמו שעושים היום רוב היצרנים.

תצוגה וצליל ב-Dynabook Portege X30w-j

העובדה שמדובר במסך מט, קצת משפיעה על הצבעים. הם פחות עמוקים ממה שהיינו מקבלים במסך מבריק, וקצת יותר עמומים, במיוחד הכחולים. ועדיין, המסך הזה נראה לא רע, ועל עומק הצבע הוא מפצה בחדות ובהירות (רזולוציה של 1080 על 1920 פיקסלים) – הוא מאוד קריא בשמש, גם בבהירות ממוצעת. בסך הכל החוויה שלו טובה, והוא יתאים לכם גם לצפייה מזדמנת בנטפליקס או בסרט, וזה גם מהסיבה הבאה:

הצליל במחשב הזה ממש מפתיע יחסית לגודלו ובכלל. הרמקולים שקבועים בתחתית דווקא עצמתיים, והוא יוצר במת צליל גדולה עם באסים מצויינים ומפתיעים (הצליל עוצב על ידי הרמן/קרדון, שזה לא מפתיע). הטרבלים נשמעים קצת מתכתיים לעתים, אבל בתמורה לעומת במת הצליל המשובחת, זה בהחלט מחיר שאנחנו מוכנים לשלם. בסך הכל, לצפיה מזדמנת בנטפליקס זהו שותף טוב לדרך.

הרמקולים של dynabook Portege X30

ביצועים

ה- Dynabook Portege X30w-j מבוסס על מעבד אינטל דור 11 Core i7-1165G7, הזהה למעבדים במחשבים הדקים והקלים האחרים שבדקנו לאחרונה. הוא משודך כאן, בדגם העילי, ל-16 גיגהבייט זיכרון ודיסק של חצי טרהבייט. מה שכן, האינטגרציה שלו – מעולה. בתוצאה במבחן TimeSpy של 3DMark, הוא כמעט ומדיח את מחזיק התואר הנוכחי, ה-XPS 13 של Dell, תוך שהוא עוקף מחשבים כמו ה-Swift 5 או ה-ThinkPad X12 Detachable.

גם במבחן Night Raid, הבנוי במיוחד למעבדי הגרפיקה המובנים של אינטל הוא הוציא 13,849 נקודות, ציון מרקיע שחקים, שגם ממקם אותו במקום השני והמאוד מפתיע מיד אחרי ה-XPS 13 שהוציא 15,343 נקודות באותו המבחן. במבחן ריבוי הליבות של Cinebench, הוא גם, הוציא ציון של 4511 נקודות – יותר אפילו מה-XPS 13 שהוציא רק 4000 נקודות. מבחינת כוח ביצועים נקי, ה-Dynabook Portege X30w-j הוא הפתעה נעימה מאוד.

מבחן ריבוי ליבות ב-Cinebench ל-Dynabook Portege X30

חיי סוללה ופליטת חום

חיי סוללה של ה- Dynabook Portege X30w-j הם מרשימים. בניגוד ליצרנים שרק מבטיחים, המחשב הזה באמת משיג זמן פעולה של 10-12 שעות פעולה, שזה יפה מאוד. אבל זאת, במחיר מסויים, גם במחיר של הביצועים המצויינים – יש התחממות מורגשת באזור המקלדת, ומאווררים רועשים במצב ביצועים גבוה (אחרי שביררנו את העניין עם אנשי דיינבוק, הם אומרים שהעניין נפתר בעדכון BIOS, ונקבל את מילתם בעניין). בסך הכל, גם פה, מלבד עניין ההתחממות הקצת מורגשת, ה- Dynabook Portege X30w-j מאוד מאוד מפתיע לטובה.

ה-dynabook Portege X30 מלמטה

השורה התחתונה לגבי  Dynabook Portege X30w-j

Dynabook Portege X30w-j הוא פשוט הפתעה, בכמה מובנים. בתכל’ס – זו טושיבה בגלימה חדשה. הביצועים מעולים, אבל איכות הגימור היא בפירוש לא מה שהכרנו ממותג העבר: המחשב הזה בנוי מצוין, נוח מאוד בסך הכל, ויפה. עניין פיזור המקשים וההתחממות הקלה מעט מרחיקים אותו מהתואר מושלם, אבל עדיין – Dynabook מציעים פה מחשב סולידי, ביצועיסט ובנוי היטב עם חיי סוללה מרשימים ודו ספרתיים במצב עבודה ממוצע.

על אף שזהו מותג שפחות מוכר בשוק הישראלי, ל- Dynabook Portege X30w-j אין במה להתבייש ליד מותגים מוכרים יותר כמו XPS של Dell, ה-ThinkPad של לנובו ואחרים. הוא נותן להם פייט רציני, ובחלק המקרים אפילו מנצח אותם (אנחנו עדיין מופתעים מסעיף הביצועים המוצלח מאוד, שעקף מותגים מוכרים ונמכרים יותר בשוק הישראלי, והשאיר להם אבק). הדבר היחיד שמעיב עליו קצת הוא המחיר: 8,200 שקלים לצרכן (לרכישה ישירות מהיבואן, מפעיל), זה תג מחיר קצת גבוה, על אף שהמחשב עצמו מצוין.

לסיכום: אם אתם מחפשים מחשב עבודה רציני וקל משקל, אבל סולדים ממסכים מבריקים ועדיין רוצים מסך מגע, ה- Dynabook Portege X30 צריך להיות ברשימה הקצרה שלכם.

dynabook Portege X30W
ציון:

דירוג: 4 מתוך 5.

אם אתם כבר כאן…רצינו לבקש טובה. 
בכתבה שזה עתה קראתם הושקעו שעות רבות של איסוף מידע, תחקיר, כתיבה, עריכה, גרפיקה, עיצוב, צילום ועריכת וידאו. “החיבור” מופק על ידי שורה של עיתונאים מקצועיים, שבשבילם עיתונות היא שליחות – אבל היא גם פרנסה ואנחנו רוצים לעבוד עבורכם, הקוראים. 

התרומה שלכם (בעלות של כוס קפה) מבטיחה את קיומו של “החיבור” כמגזין עצמאי, אובייקטיבי, חופשי מתלות במפרסמים, ותאפשר לנו להביא לכם עוד סיפורים ומידע מעניין ומועיל, כל יום. 

אולי יעניין אתכם גם...

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות לאתר המחבר

ניב ליליאן

העורך האחראי של "החיבור".

ניב ליליאן הוא עיתונאי חוקר בעל ניסיון של 19 שנה בכתיבה על טכנולוגיה, אינטרנט והשפעותיהם על פוליטיקה וחברה. כעורך ערוץ המחשבים של ynet בשעתו, הוא הוביל קמפיין עיתונאי נרחב ועיקש שהביא את סכנות המאגר הביומטרי לידיעת הציבור, ופרסם תחקירים על עוולות צרכניות כמו התערבות ספקיות האינטרנט הישראליות בתעבורת רשת, לצד פרשנויות מורות נבוכים וקלות לעיכול.
פרט טריוויה: הוא העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את מנכ"ל גוגל.

2 תגובותהשמיעו קולכם

השמיעו את קולכם

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

banner