סקירה על XPS 13 של Dell

XPS שהחלה בכלל כמחשב לגיימרים,  תמיד הייתה חוד החנית של Dell במחשבים ניידים, ובגדול XPS הם מחשבים מצויינים. לכן ממש שמחנו שקיבלנו לידיים את הגירסה האחרונה של 13 XPS עם מעבדי דור 11 של אינטל (Tiger Lake).

XPS 13

עיצוב ומראה

נתחיל מזה שה-XPS 13 בגירסת 2021 הוא מחשב מרשים מאוד במראהו – הוא כסוף, עם גוף אלומיניום מרשים מבלוק אחד, עם השם XPS חרוט בתחתיתו. ל-XPS 13  יש רק נורת חיווי ראשית דקה בחזית המחשב, שזו בחירה נאה מאוד, מינימליסטית ונאה.

בתוך המחשב, נמצא מקלדת עם ציפוי גומי שחור עם דוגמה שנראית כמו סיבי פחם בפנים, אבל היא למעשה גומי. מעל המסך, בתוך השול העליון הדק, ממוקמת מצלמת עומק שמאפשרת גם היא כניסה באמצעות Windows Hello, וגם היא מאוד תגובתית. כל השוליים, במיטב המסורת של מסכי InfinityEdge של Dell, הם דקיקים כגבעול, עם יחס מסך/גוף מרשים של  91.5 אחוזים. המסך אגב, גדול מהדור קודם, זהו מסך 13.4 אינץ' ביחס 16:10 ועם 1920 על 1200 פיקסלים, עם זכוכית גורילה 6. Dell לא חסכו פה בכלום. מבחינת גוף וחומרה, זהו מחשב פרימיום שנותן פייט בשקט גם למקבוק.

במשקל של קילו מאתיים חמישים גרם (שקלתי), הוא לא הכי קל בקטגוריה (ה-Swift 5 של אייסר למשל קל ממנו), אבל הוא עם גוף אלומיניום חסון זה בהחלט מפצה. גם התחושה הכללית שלו מאסיבית וטובה.

המקלדת של ה-13 XPS היא מקלדת אי קצה לקצה, מלאה אבל צפופה קצת. המקשים המוארים עם הם רבועים וגדולים, אבל מהלך קצר מאוד. קורא טביעות אצבע שהוא גם כפתור הפעלה משולב כמקש במקלדת. הוא קצת קשיח יותר מהאחרים, כך שלא תלחצו אותו בטעות.  בסך הכל, חוויית ההקלדה טובה, אם כי בהקלדות ארוכות, המהלך הקצר והקשה יחסית של המקשים, עשוי לגרום לעייפות מסויימת באצבעות.

המקלדת של ה-XPS 13

משטח ההצבעה ש-Dell קבעו כאן הוא גדול. היה עדיף להקטין את משטח ההצבעה וליצור מקלדת קצת יותר מרווחת.  גם הדיוק שלו בלחיצות לא תמיד הכי טוב, לפעמים לחצנו באזור שהיה כבר אמור להיות כפתור שמאלי, אבל קיבלנו לחיצה ימנית.

על השקעים, דווקא בגלל הגוף הדק והקל, Dell קצת התקמצנו. אמנם מדובר פה בשני שקעי USB-C תומכי Thunderbolt 4, אחד בכל צד, לצד חיבור אוזניות וקורא כרטיסי מיקרו SD. אבל זה עדיין, צנוע מאוד. אמנם, DELL מצרפים לערכה מתאם מ-USB-C ל-USB מסורתי, שזה נחמד, אבל בהתחשב בעובדה שלנובו כבר מצרפים לערכות שלהם רכזת עשירה יותר, זה פתאום נראה מעט.

תצוגה וצליל ב-XPS 13

המסך הוא בעל חדות מעולה ופירוט מצוין, כאמור, עם שוליים דקיקים שבהם ה-XPSים נודעים בשנים האחרונות, והדגשת צבעים בזכות תוכנה של Dell, סוג של אקולייזר לצבעים. מאוד פריך עם צבעים עמוקים, צהובים, כחולים ואדומים. תענוג לעיניים. עוד משהו שהבחנו בו דווקא במהלך המבחנים הסינתטיים (ראו בהמשך), הוא עומק שדה שלא ראיתי לרוב במסכים כאלה.

המסך של ה-Dell XPS 13

הרמקולים קבועים בצדדים, והם רמקולים נהדרים. הם יוצרים במת צליל גדולה, רחבה ומרשימה, שומעים בה מצילות ודקויות של צלילים גבוהים – צליל מצוין בשביל לפטופ, כנראה אחד הכי טובים ששמענו לאחרונה מבחינת סאונד. זאת, גם בשל שוב, תוכנה מצויינת של MaxxAudio בשם Waves, המאפשרת לכוונן את הצליל (וגם את המיקרופון) לסביבות שונות. עוד תכונה מעניינת שהיא מציעה בזמן חיבור אוזניות למחשב הוא מעקב של מנח הראש שלכם בעזרת המצלמה הקדמית, והתאמת שדה הצליל בהתאם לתזוזות שלכם. מרשים. כל אלה הופכים את ה-XPS 13 מבחינת מולטימדיה למחשב חווייתי ממש.

רמקולים שווים. XPS 13

ביצועים

גם הביצועים של ה-XPS 13 לא נופלים משאר הסעיפים. אמנם נדרש עדכון מאסיבי של דרייברים כדי לתוצאות האלה (לפני כן ממש חשדתי שמשהו לא בסדר עם המחשב), אבל משעה שכל התוכנה במחשב הייתה עדכנית, אלה התוצאות שהשגנו:

במבחן PassMark,  הבודק את כלל ביצועי המערכת, ה-XPS 13 השיג 3859 נקודות, מה ששם אותו באחוזון ה-52 של כלל המערכות הנבדקות, שזה יפה. ואילו במבחן Cinebench הוא הוציא ציון עגול של 4000 נקודות, ציון לא רע למעבד הזה (הבא אחריו הוציא 4900 נקודות, אותו המעבד במערכת אחרת). דווקא במבחן הליבה הבודדת של Cinebench התוצאה הייתה שניה בדירוג, 1403 נקודות (הראשונה, 1532 לאותו המעבד).

הביצועים ב- 3DMark היו מעולים: במבחן Night Raid שמיועד למעבדים גרפיים מובנים, הוא הוציא ציון יפה של 15,343 נקודות (הממוצע הוא 13,309) עם קצבי פריימים מצויינים שהגיעו לפעמים לקצבים תלת ספרתיים, ו-1767 נקודות ב-Time Spy, המבחן הסטנדרטי – ועם הציון הזה הוא עקף כמה מחשבים אחרים עם אותו מעבד ו-SoC (Intel 11th Gen Core i7-1165G7, ארבע ליבות ושמונה נימים, במהירות שעון של 2.81 גיגההרץ, למתעניינים). האייסר Swift 5 שסקרנו כאן לפני מספר שבועות הוציא 1574 נקודות ואילו ה-אסוס Flip 13 הוציא רק 972 נקודות.

חיי סוללה ופליטת חום

על אף הבטחות לחיי סוללה דו ספרתיים, לא הוצאנו מהמחשב הזה למעלה משבע שעות שימוש לכל היותר טרום טעינה.  בשימוש רגיל (50% בהירות, מצב ביניים של סוללה של 2 מתוך ארבעה כאשר ארבע הוא ביצועים מקסימליים ואחד הוא חיסכון סוללה מלא), הוצאנו בממוצע כחמש שעות.

כמו בהרבה מחשבים מדורו גם ב-13 XPS, פתחי האוורור קבועים בשדרה, הרחק מהמשתמש. בפעולה אינטנסיבית אבל החום מורגש גם מלמטה, ולמצער, גם קצת באזור המקלדת. זה לא משהו שממש מפריע לעבודה, סתם תרגישו קצת חמימות באצבעות. בחורף זה אולי נעים, בקיץ הישראלי – פחות.

פתחי האוורור של ה-XPS 13

השורה התחתונה לגבי ה-XPS 13

כיאה למחשב שנולד מגזע לגיימרים, ה-XPS 13 במהדורתו הנוכחית לא מבייש את המשפחה. זהו מחשב יפהפה ועמיד מאלומיניום, עם יחס גוף/מסך מצוין ושוליים דקיקים, ובהחלט מחשב מרשים. הוא לא הכי קל, אבל עושה רושם של מחשב טוב ועמיד.

הביצועים שלו מצויינים, ואין ספק שהדובדבן שבקצפת הם ביצועי המדיה שלו: גם מבחינת סאונד וגם מבחינת איכות המסך (גירסה מלבנית של Full HD), מדובר בסוכריה. נכון, נכנסים כבר לשוק ניידים עם מסכי 4K ו-AMOLED, אבל האיכות קובעת, לצד התוספות ש-Dell כללו פה לשיפור צבע וצליל התוצאה הסופית בהחלט מרשימה.

אז מה לא מושלם בו? שניים או שלושה דברים: חיי הסוללה שלו לא הכי מרשימים (הם סבירים, אבל לא נפלנו מהכיסא), משטח ההצבעה הלא הכי מדויק (אם כי מסך המגע מפצה על זה) והמחיר:

אמנם, החומרה פה היא עילית: 16 גיגהבייט של זיכרון וטרהבייט שלם של אחסון SSD מהיר, מה שמקפיץ את המחיר מעלה (ה-XPS 13 נמכר סביב העשרת אלפים שקלים), אבל גם יחסית לתמורה, זה לא מחשב זול. מה שכן, Dell החלה להביא לארץ בשבועות האחרונים ואריאנטים (לא התאפקתי) זולים יותר עם קצת פחות אחסון וזיכרון, אבל תג מחיר שפוי יותר. בשורה התחתונה, ה-XPS משווק כמחשב עילי, והוא בהחלט כזה.

Dell XPS 13
לרכישה

(הערה: מפרט דומה, אך לא זהה)

נהניתם מהקריאה? שמחים לשמוע.
בכתבה שזה עתה קראתם הושקעו שעות רבות של איסוף מידע, תחקיר, כתיבה, עריכה, גרפיקה, עיצוב, צילום ועריכת וידאו. “החיבור” מופק על ידי שורה של עיתונאים מקצועיים, שבשבילם עיתונות היא שליחות – אבל היא גם פרנסה ואנחנו רוצים לעבוד עבורכם, הקוראים. 

התרומה שלכם (בעלות של כוס קפה) מבטיחה את קיומו של “החיבור” כמגזין עצמאי, אובייקטיבי, חופשי מתלות במפרסמים, ותאפשר לנו להביא לכם עוד סיפורים ומידע מעניין ומועיל, כל יום. 


אולי יעניין אתכם גם...

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות לאתר המחבר

ניב ליליאן

העורך האחראי של "החיבור".

ניב ליליאן הוא עיתונאי חוקר בעל ניסיון של 21 שנה בכתיבה על טכנולוגיה, אינטרנט והשפעותיהם על פוליטיקה וחברה. כעורך ערוץ המחשבים של ynet בשעתו, הוא הוביל קמפיין עיתונאי נרחב ועיקש שהביא את סכנות המאגר הביומטרי לידיעת הציבור, ופרסם תחקירים על עוולות צרכניות כמו התערבות ספקיות האינטרנט הישראליות בתעבורת רשת, לצד פרשנויות מורות נבוכים וקלות לעיכול.
פרט טריוויה: הוא העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את מנכ"ל גוגל.

2 תגובותהשמיעו קולכם

השמיעו את קולכם

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

banner