young black woman watching tv with interest near boyfriend standing in room

מי שאיתרע מזלו ושמע פעם את צליל חריקת הגיר על לוח של פעם, לא ישכח זאת. זו התחושה שיוצרות חלק מכתוביות התרגום בסרטים ובסדרות המשודרים בטלוויזיה אצל כל מי שעברית נכונה ותרגום מקצועי יקרים ללבו.

ולפני שנציג את החריקות הללו, שני גילויים נאותים:

גילוי נאות 1: הח”מ הפכה לא מזמן ללקוחה של חברת “יס”.

גילוי נאות 2: הח”מ היא מתרגמת מקצועית מאנגלית (לא של כתוביות).

ועכשיו, לעניין עצמו. עם המעבר ל”יס” גברו הציפיות לתמורה נאותה תמורת דמי החבילה החודשיים. ואכן, בכל האמור בטכנולוגיה – תענוג. יס פלוס זו חוויה מהנה ביותר.

מִטֶבַע הדברים, רובם המכריע של התוכניות, הסרטים והסדרות המוצעים לצופים הוא מיובא, ולכן הם מלוּוים בתרגומים לעברית. ברוב המקרים, התרגום נאות, ולפעמים למעלה מזה. מורגשת יד של מתרגמים מקצועיים השולטים בתחום המקצועי שבו מדובר, המונחים נכונים, העברית מצוינת, ואין שרידים המצביעים על תרגום מכאני, תרתי משמע, משפת המקור.

אולם, לצד אלה ישנן גם לא פעם גם נפילות צורמות. אספנו מדגם קטן של דוגמאות, המְשַקפות שורה של בעיות – תרגום שגוי של מילים או ביטויים, יֶדע מוגבל באנגלית, עברית דלה, חוסר שליטה במשלבי השפה, תרגום המנותק מההקשר, ותרגומים שנראים כתוצרי-מכונה. לשני האחרונים נחזור בהמשך.

מגפיים לנֶצַח או מי הוא מאכער?

ובכן, הנה מבחר “פנינים” שנצפו:

unhinged אינו “זועם”, אלא משוגע, מעורער, לא שפוי,  boots אינם רק מגפיים, אלא – בהקשר הנכון – נעליים גבוהות או נעלי שטח. foundation – כשמדובר בסרט על חפירה ארכיאולוגית בשרידי מבנה – אינו מוסד, אלא יסודות.

to miss מתורגם ללא הרף “לפספס”, שהוא הביטוי הנהוג בשפה המדוברת לגבי שני מצבים שונים שֶיֵש עבורם מילים בעברית התקנית: אם לא הגעת בזמן לרכבת – החמצת אותה; אם ירית חץ או כדור ולא פגעת – החטאת.

I did not know the signs צריך להיות “לא הכרתי את הסימנים”, ולא “לא ידעתי את הסימנים”, fixer הוא לא “מסדר”, אלא “מאכער”, על כל המשמעויות השליליות הנלוות לביטוי זה שהגיע לעברית היישר מהיידיש העסיסית… I failed her, בהקשרו של הסרט שבו הופיע התרגום השגוי, הוא: “איכזבתי אותה”, ולא “הכשלתי אותה”. וכאשר נאמר you are out numbered, משמעות הדבר שאתם נמצאים בנחיתות מספרית ולא בחיסרון מספרי.

“יש חברות שמאפשרות למתרגמים להיעזר בתרגום מכונה המוצג בפניהם, והם יכולים לבחור את התרגום שמציעה המכונה או לתרגם בעצמם”

חלק מהאינגלוז הקבוע של העברית בת-ימינו מוליד יצירי-לשון עילגים להחריד. כך, למשל, it is not my place – שמשמעו: אין זה מתפקידי, או זה לא תפקידי – תורגם ל”זה לא מקומי”.

סדרות רבות עוסקות במשטרה, בפשע ובבתי משפט. כך שאפשר היה לצפות מהמתרגמים, גם אם אינם בעלי השכלה משפטית, שילמדו כמה מושגי יסוד בסיסיים בתחומים אלו:

כשהפרקליטות הפלילית מגישה prosecution נגד מישהו, פירוש הדבר שהוגש נגדו כתב אישום, או שהוא הועמד לדין. “תביעה”, שהיא התרגום השגוי הרוֹוֵח למונח זה, היא חלק מהמשפט האזרחי. אדם מגיש תביעה נגד חברו, אך המדינה מגישה כתבי אישום פליליים נגד מי שלדעתה עברו על החוק.

hearing בבית משפט אינו “שימוע”, כי אם דיון. שימועים הם חלק מהעולם שמחוץ לבתי המשפט – במקומות עבודה, בקונגרס בארצות הברית וכדומה.

לעוד תכנים מעניינים עקבו אחרינו באינסטגרם או בטיקטוק

parole אינו חנינה, כי אם שחרור מוקדם על תנאי, בדרך כלל בכפוף לתנאים שהאסיר המשוחרר לפני תום תקופת מאסרו חייב לעמוד בהם (כמו בדיקות סמים תקופתיות, התייצבות בפני קצין מבחן וכן הלאה). כאשר שופט מגיב לבקשת אחד הצדדים במילים so ordered, הוא אינו מסתחבק איתו ואומר לו “מקובל”, אלא מורה “כמבוקש”, וכאשר קורבן עבירה מגוללת בבית משפט את גרסתה לאירוע, היא אינה מוסרת ראיה, אלא מעידה. מה לעשות, ולמלה evidence יש יותר ממשמעות אחת באנגלית.

כאשר הפתולוג מאתר על גופה fingernail scrapings, אין מדובר בשפשופים. מתחת לציפורניים חבויים לא שפשופים, אלא דגימות מחומרים שחשיבותם הראייתית רבה: שאריות DNA של העבריין, עפר המלמד על זירת הפשע המקורית ועוד.

ולקינוח, הנה כמה דוגמאות לתרגומי-מכונה:

livestock אינו “משק חי” – אלא חיות משק, בוודאי כשמדובר בסרט על כך שזאבים טורפים אותן… the compliments my brother articulated, בעברית נכונה, הוא “המחמאות שאחי נתן” או “המחמאות שאחי חָלַק” – אך בוודאי לא “המחמאות שאחי אמר”, שלא לתפארת התוכנה שפלטה את הזוועה הזאת.

אלוהי התרגומים שבמכונה

למעשה, אין חדש תחת שמש התרגומים. כבר לפני יותר מעשר שנים פירסם ניב ליליאן, באתר “נביאים אחרונים”, מאמר שנושאו זהה.

כמה שנים אחרי פרסום המאמר פתחו מתרגמי הכתוביות במאבק נגד חברות ההפצה לשם שיפור שכרם ותנאֵי התשלום. אז גם נחשפו פרטים על תחום זה: עם השנים הלך וירד שכר המתרגמים (המחושב באגורות למלה), ושכרם שולם בשיטת שוטף + 120, כלומר, הם קיבלו את שכרם כחצי שנה (!) אחרי שביצעו את העבודה. שמענו אז גם על עבודה בשעות-לא-שעות, כולל סופי שבוע וחגים, בלי תמורה נוספת, ועל הכנסה שאי-אפשר לחיות ממנה.

“מי שעובד עם חברות בארץ מקבל דולר וחצי לדקת תרגום, ומי שעובד עם חברות בחו”ל מקבל פי 3 עד 5 מזה”.

עם כניסת שירותי הסטרימינג הגדולים לישראל, התרחבו אפשרויות העבודה של המתרגמים. ניסינו להבין, איך, אם בכלל, השפיעה עובדה זו על מתרגמי הכתוביות ועל רמת התרגומים. אדם המכיר מקרוב תחום זה שוחח עם “החיבור”:

ישנם תרגומים שגויים המנותקים מההקשר של הסרט. האם המתרגמים מקבלים את הסרט המקורי בלוויית הטקסטים בכתב?

“כל המתרגמים מקבלים את הסרטים, וברובם המכריע של המקרים הם מקבלים גם את הטקסטים בנפרד”.

מדוע למרות זאת ישנם קלקולי תרגום?

“יש חברות שמאפשרות למתרגמים להיעזר בתרגום מכונה המוצג בפניהם, והם יכולים לבחור את התרגום שמציעה המכונה או לתרגם בעצמם”.

אז הפיתוי גדול: למה להתאמץ, לחפש במילונים את המלה או המונח הנכונים, כשאף אחד לא משלם לך יותר על המקצועיוּת שהפגנת?

“נכון. ובאמת, מתרגמים רבים משתמשים בתרגומי-מכונה כאלו. אני צופה שהשימוש בהם רק יילך ויגבר”.

ומה בדבר עריכת תרגום או הגהה שמאפשרות לתקן טעויות?

“לא כל החברות מעסיקות עורכים או מגיהים”.

כמה משלמים כיום למתרגמי הכתוביות?

“מי שעובד עם חברות בארץ מקבל דולר וחצי לדקת תרגום, ומי שעובד עם חברות בחו”ל מקבל פי 3 עד 5 מזה”.

מה הם תנאֵי התשלום כיום?

“בארץ – התשלום יכול להגיע עד שוטף + 115; חברות מחו”ל משלמות שוטף + 28 עד 40”.

האם אפשר לחיות מזה בכבוד?

“ישנם מעט מתרגמי כתוביות שמתפרנסים היטב, אך רובם מתקשים לגמור את החודש. הכל תלוי בסוג העבודה ובהיקפה”.

האם הפצעתן של נטפליקס ודומותיה בחיינו שינתה משהו במובן זה?

“כן, עם כניסתה לשוק, נטפליקס העלתה מיד את התעריפים. אך זה לא בהכרח החזיק מעמד לאורך זמן”.

האם לחברות התוכן, אשר מזמינות את התרגומים, איכפת בכלל מאיכות התרגומים?

“לחלקן כן, ולחלקן לא. כאשר מופנית תלונה על תרגום להוט, יס, קשת, רשת וכדומה, היא מועברת לחברה שהזמינה את התרגום, אך נדיר שבעקבות זאת מתקנים טעויות”.

תרגומים פגומים

אם כך, לא נראה שיש שיפור של ממש במצבם של מתרגמי הכתוביות. שכרם של מי שעובדים מול חברות בארץ הוא ירוד, והם עדיין מקבלים את שכרם באיחור ניכר. בני המזל מביניהם הם אלו שעובדים עם חברות בחו”ל, ואלה מן הסתם אינם הרוב.

וכך, כשמתרגם צריך לתרגם כמות גדולה של סרטים או סדרות על מנת להבטיח לעצמו פרנסה מינימלית, אין פלא אם מדי פעם “מעגלים פינות” ומשתמשים בתרגום-מכונה, אם לא מבררים עד הסוף אם התרגום מתאים לתוכן הסרט או הסדרה, או אם אפילו לא קוראים שוב את נוסח התרגום. הרי בזמן הזה אפשר להתחיל לתרגם את הסרט הבא.

person in black and white striped socks lying on bed

תרגומים מקולקלים
למה התרגומים שלנו מקולקלים? אילוסטרציה // Photo by Taryn Elliott on Pexels.com

אפשר לראות בתוצרי-תרגום כאלה מוצרים פגומים, שבמהותם אינם שונים ממכונת כביסה נוזלת או יוגורט מקולקל שלקחנו מהמדף במרכול. ההבדל הוא, שאת המכונה אפשר לתקן, ולפעמים אפילו ניתן לבטל את הקנייה, ואת היוגורט אפשר להחזיר למקום בו נרכש. אך ברור שלא נתלונן בכל פעם מחדש על קלקולי תרגום.

וזה לא שאין מה לעשות. יס, למשל, ממצבת את עצמה, במידה לא מבוטלת של צדק, כמי שמעניקה שירות מזן אחר. לכן,  היא יכולה לעמוד על כך שצופֶיהָ יקבלו תרגומים טובים ומקצועיים, ולהפעיל את כוחה בשוק בדיוק למטרה זו, תוך לחץ על חברות ההפצה לשפר את שכר המתרגמים ואת תנאֵי התשלום. אם יס אינה מוכנה להתפשר על איכות הממירים, חדות התמונה ואיכות הצליל, אין סיבה שלא תתעקש גם על איכות התרגומים.

תגובת יס

מחברת יס נמסר בתגובה:

“למעט ערוצי הבית אותם אנו מתרגמים, תרגום התכנים שלנו מתבצע על ידי ספקי משנה חיצוניים מובילים בתחומם. למרות זאת, אנו רואים עצמנו אחראים לתוצר הסופי בפני לקוחותינו, ולכן נשמח לקבל משוב בכל עת – בדף הפייסבוק שלנו או בכל דרך אחרת. אנו נעביר הערות אלה לספקי התוכן שלנו במטרה לשפר את המוצר התרגומי הניתן ללקוחותינו. התשלומים למתרגמים לא נקבעים על ידינו אלא על ידי ספקי התוכן וטיוב איכות התרגום ימשיך להיות בין דרישות האיכות שלנו מהם”.


אם אתם כבר כאן…רצינו לבקש טובה. 
בכתבה שזה עתה קראתם הושקעו שעות רבות של איסוף מידע, תחקיר, כתיבה, עריכה, גרפיקה, עיצוב, צילום ועריכת וידאו. “החיבור” מופק על ידי שורה של עיתונאים מקצועיים, שבשבילם עיתונות היא שליחות – אבל היא גם פרנסה ואנחנו רוצים לעבוד עבורכם, הקוראים. 

התרומה שלכם (בעלות של כוס קפה) מבטיחה את קיומו של “החיבור” כמגזין עצמאי, אובייקטיבי, חופשי מתלות במפרסמים, ותאפשר לנו להביא לכם עוד סיפורים ומידע מעניין ומועיל, כל יום. 


אולי יעניין אתכם גם...

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות

יעל אונגר

עו"ד יעל אונגר כיהנה בעבר כיועצת המשפטית של המועצה הישראלית לצרכנות, וכתבה במשך שנים רבות טור בענייני משפט צרכנות באתר ynet.

השמיעו את קולכם

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

banner