מצחצחים חרבות

[rrssb]

העיקרון הבסיסי של מברשת השיניים לא השתנה מזה אלפי שנים ונותר כשהיה: ידית אחיזה וקווצת שיערות שיערות נוקשות כדי לקרצף את משטחי השן. עוד ב-3,000 לפני הספירה בנו המצרים והבבלים מברשות שיניים מזרדים שקצותיהם נשרפו, ולאחר מכן מעצמות. את מברשת השיניים בצורתה המודרנית מייחסים לסינים, במאה ה-15, כאשר הידית הייתה עשויה מעצם או מבמבוק ואילו קווצת שיערות המברשת הייתה עשויה משיערות שנלקחו מעורפו של חזיר.

את שיערות הניקוי מן החי, החליפו סיבי ניילון בשנות ה-30 של המאה הקודמת, כאשר חברת דו פונט המציאה את סיב הניילון. בשנות החמישים כבר כל מברשות השיניים היו מסיבי ניילון. וכמו הרבה מוצרים אחרים, גם את המוצר הזה בני אנוש הרגישו שהם צריכים להפוך לממונע וחשמלי – זוז הצדה סוס, הנה באה מכונית, זוז הצדה מטאטא, הנה בא שואב האבק. אז גם למברשת השיניים המסורתית, עם שיערות חזיר או לא, יש מתחרה דיגיטלית.

 

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

 

למה בכלל צריך חשמל?

 האם מברשות שיניים חשמליות טובות יותר ממברשת ידנית? על כך הדעות חלוקות, אבל מחקר בלתי תלוי משנת 2005, שבוצע באוניברסיטת שפילד שבבריטניה, ובדק יעילות של צחצוח ידני לעומת זה הממונע במדדים כמו הסרת פלאק (רובד החיידקים המצטבר על השיניים), בריאות החניכיים והסרת כתמים, והקיף 3,855 נסיינים, הגיע למסקנה שמברשות שיניים ממונעות, אכן מסייעות יותר בהפחתת פלאק ושמירה על בריאות הפה והחניכיים.

 

עוד נקודה היא ההנחה במחקר כי הצחצוח הידני, נעשה כהלכה, בצורה הנכונה ובזמן מספיק. ועם יד על הלב: כמה מאיתנו באמת מקפידים על צחצוח יסודי ומוקפד בן שתי דקות לפחות, פעמיים ביום ובטכניקה הנכונה, זו שתמיד השיננית מדגימה לנו? מברשות השיניים החשמליות, במידה מסויימת, “מכריחות” אותנו לצחצח שיניים באופן שיטתי ובזמן מספק, ומפצות על הנטייה הכה אנושית שלנו לחפף בצחצוח. זאת, מלבד העובדה שראשי המברשת מסתובבים כ-40 אלף פעמים בדקה, שזה קצב הרבה יותר מהיר מהצחצוח הידני.

 

איך זה עובד?

פסקה אחת על איך עובדת המברשת החשמלית: מברשת שיניים חשמלית היא בריה פשוטה למדי. בתוך גוף פלסטי אטום למים, יושבים מנוע חשמלי קטן ותיבת תמסורת (תיבת “הילוכים”) המולחמים לסוללה נטענת. כיון שהגוף אטום לחלוטין, הסוללה נטענת אלחוטית באמצעות השראה מגנטית (קראו עוד על הטעינה האלחוטית של העתיד באתר זה).

תיבת התמסורת מחוברת לזיז מתכתי הבולט מגוף הידית, שרוטט במהירות גבוהה מאוד, ומניע את הראש המתחלף עם סיבי המברשת, אותו ניתן לפרק ולהחליף. הסיבים, כאמור, עשויים ניילון. לרוב הסיבים שבמרכז יהיו קשים יותר, ואלה שקרובים לשוליים רכים יותר, כדי למנוע פגיעה בחניכיים.

אז מה לבחור? מאז המצאת המברשת החשמלית ותחילת השיווק שלה לציבור ב-1960, יוצרו למעלה מ-150 דגמים שונים של מברשות שיניים חשמליות. בגדול, הן נחלקות לשני סוגים: אלה המופעלות על סוללות אצבע ואלה המשתמשות בסוללות נטענות פנימיות. אלה שמופעלות על סוללות חד פעמיות פחות מומלצות, ולעתים אף מתייחסים אליהן כאל “צחצוח ידני נעזר”. מברשות מופעלות על סוללות הן לא רעות להתנסות ראשונית עם מברשת חשמלית, אבל אם גיליתם כי טוב – לכו על הדבר האמיתי, ורכשו לכם מברשת חשמלית נטענת, ההפרש במחיר מצדיק זאת. ואיזו לקנות?

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

 

למקומות, היכון, צחצח!

בעולם יש כמה וכמה מותגים של מברשות שיניים חשמליות, אבל לקחנו לסיבוב את שני המותגים המוכרים והנמכרים כאן בכל פינה: אוראל בי וקולגייט.

הן אוראל בי והן קולגייט משווקות בישראל שלוש רמות של מברשות השיניים החשמליות שלהן. מברשת פשוטה וזולה, מברשת ביניים ומברשת יקרה ומשוכללת. אצל אוראל בי אלה 500, 3000 ו-5000 ואילו אצל קולגייט הן נושאות את הסימונים C200, c600 ו-A1500, בהתאמה.

אנחנו בדקנו את הדגמים היקרים, אלה שאמורים להכיל את מספר התכונות הרב ביותר, ושמחירם המומלץ נע סביב אלף שקלים, למרות שברשת ובמבצעים שונים אפשר למצוא את דגמי העילית הללו במחירים נמוכים משמעותית. נתנו את המברשות לשני נסיינים, אחד עם שיניים מצוינות ואחד עם שיניים וחניכיים רגישות להחריד.

לאוראל בי ולקולגייט שתי פילוסופיות שימוש שונות בתכלית. אם תרצו להשוות לעולם הסמרטפונים, הרי שקולגייט היא אפל ואוראל בי היא אנדרואיד – אצל קולגייט הכל ממוכן, ומבוסס על “חיישנים חכמים”, ואילו אוראל בי היא אנדרואיד – שנותנת למצחצח, המשתמש, חופש פעולה ומגוון פעולות צחצוח לבחירה. מי משתיהן טובה יותר? המשיכו לקרוא.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA 

 

 

קולגייט ProClinical A1500

על אף שהמברשת של קולגייט מגיעה בקופסה גדולה, היא לא מכילה הרבה – היא מכילה את המברשת, המטען, נרתיק נשיאה וראש מברשת אחד, הראש ה”רגיל” שנקרא אצל קולגייט TripleClean. לקולגייט יש גם ראש ניקוי עדין לבעלי שיניים רגישות, הנסיין עם שיניים כאלה הצטער שלא נכלל כזה בערכה. למטען מתחברת מגרעת קטנה מפלסטיק שעליה ניתן להעמיד את ראש המברשת כשהוא לא בשימוש. קצת מאכזב לעומת המתחרים.

ההשוואה לאייפון מתבקשת שוב, כשמסתכלים על ידית הצחצוח עצמה. הידית של קולגייט מאוד אלגנטית, צרה במראה, ועם קימורים נאים. ראש המברשת ארוך מזה של אוראל בי, מה שמעניק למברשת פרופיל צר וחינני.

ידית האחיזה מצוינת, טובה יותר מזו של אוראל בי, הודות לפלסטיק ABS בעל מגע גומי רך וגומחות אחיזה טובות. בחזית המברשת, מסך תצוגה גדול יחסית, OLYMPUS DIGITAL CAMERAושני כפתורים – כפתור מצב עבודה (Mode) וכפתור הפעלה.

המנוע ותיבת ההינע שבפנים הן מתוצרת Omron היפנית, המוכרת גם כיצרנית של מדי לחץ דם, אבל מייצרת גם ציוד תעשייתי ורכיבי אלקטרוניקה.

המברשת של קולגייט פועמת ב-32,500 פעימות בדקה. בניגוד לאוראל בי, שמשאירה את שיקול הדעת אצל המצחצח, אצל קולגייט השיטה היא לזהות לפי זווית ההטייה של המברשת (כנראה בזכות אקסלרומטר המובנה בתוך גוף הידית), איזה חלק של השן מנוקה באותו רגע, ולהתאים את המהירות והפעולה לאותו חלק של הפה.

הפעולות הן שלוש: ניעות צד לצד עדינות לניקוי קירות השיניים, תנועות פנימה-החוצה במהירות נמוכה יותר לניקוי קו החניכיים כשהמברשת מוחזקת ב-45 מעלות, ותנועות מעלה-מטה מהירות לניקוי משטחי השיניים הטוחנות.

מבחינת אפשרויות הברירה של המשתמש, ישנם שלושה מצבי פעולה: אוטומטי – שבו ה”חיישנים החכמים” מזהים כאמור את אזור הצחצוח ומתאימים את הפעולה, מצב “אופטימום” שבו מהירות העבודה של המברשת נמוכה יותר, אך קבועה ומצב “ניקוי עמוק”, עם פעולה מהירה ואגרסיבית.

אלא שאליה וקוץ בה. או בעצם, יותר מקוץ אחד. בעיקר בתחום הארגונומיה וממשק המשתמש. ראשית, מהירות הזיהוי של זווית האחיזה, וזריזות ההסתגלות של המברשת למצב הצחצוח אינן מספיקות בצחצוח רגיל, והן מחייבות העברה איטית מאוד של המברשת על פני השיניים. הדבר דורש הסתגלות מצד המצחצח, וגם סבלנות.

למברשת יש אמנם חיווי בתאורה במסך כאשר אוחזים אותה בזווית הנכונה של 45 מעלות למול החניכיים – אלא שמיקום המסך הוא בעייתי – המסך מופנה כלפי הפה בעת הצחצוח, וקשה לקבל חיווי על מצב הפעולה ברגע נתון.

ולבסוף, מפגעי לכלוך ורעש: בגלל מהירות הפעימות הגבוהה של המברשת, היא מתיזה רסיסים של מים ומשחת שיניים לכל עבר, ואלה עלולים גם למצוא את דרכם לחולצה הנקייה שלבשתם הבוקר לפגישה החשובה ההיא במשרד. מומלץ לצחצח איתה לא בבגדי השבת… ותוצאת לוואי מרתיעה נוספת של מהירות הפעולה הגבוהה, היא רעש צווחני וגבוה של המברשת, שמזכיר שלא לטובה, את כלי העבודה של רופאי השיניים. לבעלי פוביות מרופא השיניים זה עשוי להיות ממש מרתיע, לאחרים – סתם מעצבן באוזן.

אבל לזכותה של ה-A1500 ייאמר שהיא עושה את העבודה היטב. על אף שהנסיין בעל השיניים הרגישות התלונן בהתחלה על דימום מוגבר מהחניכיים בעת השימוש במברשת, הדעה המוסכמת הייתה שהמברשת של קולגייט, ברגע שמבינים את אופן השימוש הנכון בה, מסירה פלאק בצורה טובה, מקרצפת היטב את משטחי השן ומותירה את השיניים נקיות ומבהיקות – הן במראה והן בתחושה.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

 

Oral-B Triumph 5000

דגם העילית של אוראל בי, לעומת המתחרים באדום, מעניק בכל הנוגע לתוכן הערכה, תחושה יותר טובה של תמורה לכסף. בערכה של ה-5000 תמצאו את ידית המברשת, ארבעה סוגי ראשים שמיד נרחיב בעניינם, מטען שמגיע עם מגש קטן לאחסון של ארבעה ראשים כולל מכסה, נרתיק נשיאה והתוספת המיוחדת של אוראל בי – ה-Smart Guide – צג דיגיטלי קטן, שאותו ניתן להניח ליד הכיור שלכם או לתלות על הקיר והוא מתקשר עם המברשת באופן אלחוטי ומציג מידע על פעולת הצחצוח. את המנועים והאלקטרוניקה מייצרת “בראון” הגרמנית, המוכרת גם ממכונות גילוח ומכשירי חשמל קטנים אחרים.

ידית המברשת של הטריומף אולי לא דקיקת מראה כמו זו של קולגייט, אבל היא מאסיבית ובסך הכל נוחה לאחיזה ביד. היא משלבת צבעי אפור ולבן, שבגו שלה גם נמצא אזור אחיזה דמוי גומי ובחזית – כפתור ההפעלה הגדול, וכפתור ברירת מצב העבודה, המאירים באור ירקרק ועליז. מתחתם – נורת חיווי על OLYMPUS DIGITAL CAMERAהתקשורת עם הצג ונורת חיווי למצב הסוללה.

בגב הידית, נמצאת נורה שמאוד חסרה לנו אצל קולגייט – נורה אדומה בוהקת שתידלק במידה ואתם מפעילים לחץ יתר בצחצוח. כיון שהיא נמצאת בגב הידית, לא תוכלו לפספס את האור האדום שמזהיר אתכם שאתם מצחצחים בכוח רב מדי…מצוין.

הצג מעוצב בקווים עגולים וזורמים, והוא מתפקד גם כשעון דיגיטלי כשאינו בשימוש. בצג יש ארבעה אזורים – פרצוף מחייך, עם ארבעה רבעים של עיגול שנדלקים בזה אחר זה ומזכירים לנו לעבור לרבע הבא בפה, שעון זמן עולה או יורד לבחירתנו, שמונה את זמן הצחצוח (שתי דקות הוא הזמן המומלץ, כזכור), ודירוג כוכבים שנדלקים בזה אחר זה שנותן לנו משוב על איכות הצחצוח שלנו (בעיקר בהיבט של השקעת הזמן המספיק לצחצוח שיניים נאות).

עוד יבליח על הצג, בנוסף על החיווי בתאורה בידית, אור אדום ומשולש אזהרה אם הפעלנו לחץ רב מדי. האזור האחרון הוא חיווי למצב הפעולה של המברשת, ולאוראל בי 5000 יש חמישה כאלה: רגיל, ניקוי עמוק, פעולה עדינה, הלבנה ועיסוי לחניכיים. בדומה לקולגייט, כל מצב מתאפיין במהירות ותצורת עבודה שונה של המברשת.

כדי להשלים את פעולת המצבים, יש לאוראל בי גם ארבעה סוגים של ראשים לבחירה. ראש “רגיל”, המכונה Precision Clean, ראש עם סיבים רכים לניקוי עדין לבעלי שיניים רגישות, ראש הלבנה שבמרכזו מין פיית גומי קטנה וצהובה להסרת כתמים, והפיתוח האחרון – ראש עם ארבעה סנפירי גומי קטנים, שאמור לחקות פעולה של חוט דנטלי, ולנקות היטב גם את החריצים בין השיניים.

גם אוראל בי לא מפגרת אחרי המתחרה האדומה. אם לקולגייט יש ראשים צרים ומאורכים, מלבניים משהו בצורתם, הראשים של אוראל בי הם עגולים, וקטנים יותר. ונעים בתנועות סיבוביות לימין ולשמאל לסירוגין, במהירות של כ-40 אלף סיבובים בדקה.

הנסיין בעל השיניים הרגישות העדיף באופן מפורש את המברשת של אוראל בי, בעיקר בגלל הראש בעל הסיבים הרכים ומצב הפעולה העדין והאיטי יותר עבור שיניים רגישות – בשעה שהמהירות הגבוהה של המברשת של קולגייט הייתה אגרסיבית מדי לטעמו.

גם הטריומף 5000 השאירה את פיות הנסיינים שלנו נקיים והצליחה להסיר גם היא פלאק ואבנית ממקומות קשים לניקוי, אולי גם בגלל הראש הקטן יותר. מבחינת ניקיון של משטחי השן והברקה, לקולגייט כנראה יש יתרון קל, אבל גם האוראל בי עושה עבודה מצוינת בניקוי הפה. מאוד אהבנו את היכולת להחליף בין חמישה מצבי עבודה לפי צורך (סיימת שגרת ניקוי רגילה? אפשר לעשות מעבר עיסוי על החניכיים או להבריק את החיוך), ואת המסך שמספק חיווי מדוייק על התקדמות הצחצוח, נקודה שבה המברשת של קולגייט לוקה בחסר.

 

 

קו המשווה

 עד כה התמקדנו בשוני, אבל לשתי המברשות יש כמה תכונות משותפות – לשתיהן יש קוצבי זמן, טיימרים, הרומזים באמצעות צפצוף והפסקה רגעית של הצחצוח לעבור לאזור אחר בפה אחרי 30 שניות של צחצוח, והתרעה על סיום של זמן הצחצוח המומלץ בן שתי דקות (אצל אוראל בי תוכנית הניקוי העמוק מאריכה את זמן הצחצוח לשלוש דקות, 45 שניות לכל רביע).

גם בחיי הסוללה שלהן, דומות השתיים – על אף שבאוראל בי מצהירים על עשרה ימי עבודה בין טעינה לטעינה, בפועל שתיהן מספיק לכשבוע עבודה, לפי זמן צחצוח אופטימלי של שתי דקות, פעמיים ביום. אצל קולגייט בסיס הידית חלק, אצל אוראל בי יש שקע התואם למגרעת על בסיס הטעינה, כאשר השקע נוטה לאחסן לכלוך, על אף שגם הוא מן הסתם, אטום. שתיהן דורשות זמן טעינה ארוך יחסית, של כ-12 שעות. אולי פתרון הטעינה האלחוטי של הומווקס שעליו כתבנו ב”חיבור” ישפר את המצב?

מבחינת תוצאות הצחצוח וההברקה, שתי המברשות עושות עבודה מעולה, אם כי לקולגייט כנראה יש יתרון קל בתחום ההלבנה הטבעית. בעלי חניכיים רגישות יעדיפו אולי את אוראל בי בגלל מצב העבודה העדין ומצב העבודה לעיסוי חניכיים, שאמור לשפר לטובה דלקות חניכיים.

 

השורה התחתונה

 ה-A1500 של קולגייט, אולי בגלל עודף התחכום והרצון לשכלל תהליך פשוט, עוד סובלת מכמה בעיות ממשק קטנות, כמו המיקום הלא יעיל של המסך, הרעש הצווחני בזמן העבודה ובעיית הנתזים. על אף האוטומציה והחיישנים החכמים, מבחינת מצבי עבודה, ה-A1500 מכילה רק שלושה כאלה, ולמעשה אינה שונה בכך מהמברשת הקודמת בסדרה, הזולה יותר. יהיה מעניין לראות מה תכיל המברשת העילית הבאה מבית קולגייט, והאם תאפשר את חופש הצחצוח?

בשורה התחתונה, ה-Triumph 5000 של אוראל בי, היא מערכת שלמה, כולל ערכת אביזרים טובה וצג שימושי שניצב מולנו עם כל המידע הנדרש לצחצוח (דור של מברשות חכמות עם אפליקציות המתקשרות ב-Bluetooth כבר בדרך לכאן – אולי נסקור כאלה באחד הגיליונות הבאים), חמישה מצבי פעולה, מחוון שימושי ללחץ יתר על החניכיים וערכת ראשים תואמת. זו מערכת עם תורת צחצוח סדורה, ברורה, וקלה לתפעול, עם יחס מצוין בין תועלת ומחיר, והיא זו שמקבלת את “בחירת העורך” של “החיבור”.

 

 

 

 

 

אולי תתחברו גם לאלה?

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות לאתר המחבר

ניב ליליאן

העורך האחראי של “החיבור”.

ניב ליליאן הוא עיתונאי חוקר בעל ניסיון של 16 שנה בכתיבה על טכנולוגיה, אינטרנט והשפעותיהם על פוליטיקה וחברה. כעורך ערוץ המחשבים של ynet בשעתו, הוא הוביל קמפיין עיתונאי נרחב ועיקש שהביא את סכנות המאגר הביומטרי לידיעת הציבור, ופרסם תחקירים על עוולות צרכניות כמו התערבות ספקיות האינטרנט הישראליות בתעבורת רשת לצד פרשנויות מורות נבוכים וקלות לעיכול.
פרט טריוויה: הוא העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את מנכ”ל גוגל.

5 תגובותהשמיעו קולכם

השאר תגובה

banner