איך מוזיקה משפיעה עלינו?

פלנטרוניקס סנס הדגמה איך מוזיקה משפיעה עלינו

למוזיקה יש תפקיד רב חשיבות בחיינו. שיר טוב יכול להפוך את מצב הרוח שלנו, להמריץ אותנו בזמן אימון או להכניס אותנו לריכוז. את זה כולנו מכירים, אבל מה שאנחנו יודעים מתוך תחושה, הוכח גם במחקרים מדעיים על השפעתה של מוזיקה על המוח האנושי.

היא יכולה למשל, לשפר זיכרון. לא רק שישנה תיאוריה כי מוזיקה עוזרת בבנייה עמוקה של חיבורים בין נוירונים, ובכך עוזרת לנו להיזכר בפרטים הקשורים לזמן שבו שמענו אותה, חולי אלצהיימר ונפגעי שבץ הצליחו לשפר את מצבם על ידי האזנה למוזיקה.

איך עוד אפשר להשתמש בהשפעה של מוזיקה לטובה? הנה כמה הצעות.

הגברת יכולות בעבודה

הרבה אנשים מרגישים ששמיעת מוזיקה בעבודה לא רק עוזרת להם לבודד את עצמם מהרעש הסביבתי, היא גם עוזרת להם להתרכז ולעבוד טוב יותר. כמובן, היא משפיעה לטובה על מצב הרוח, אבל מסתבר שיש גם קשר למידת המומחיות שלכם וליכולת של מוזיקה לשפר את המצב. תרזה לסיוק מאוניברסיטת וינדזור שבקנדה חקרה את הנושא, וגילתה שהשיפור הגדול ביותר היה אצל אנשים שמכירים את המלאכה שהם מבצעים, אבל לא מומחים בה. מי שכבר מומחה במשימות שלו, אולי יהנה ממצב רוח טוב, אבל זה לא ישפיע על איכות פריון העבודה שלו.

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו! זה כדאי!

עוד בענייני עבודה, אם אתם עוסקים בעבודה מונוטונית ומשעממת – מוזיקה לא רק תעביר לכם יותר את הזמן בזמן שאתם עובדים, היא גם תעזור לכם להתעייף פחות.

פלנטרוניקס סנס

עזרה באימונים

לא לחינם בספוטיפיי ושירותי הזרמה אחרים, יש רשימות המוקדשות לאימונים. כבר נמצא שיש הקשר חיובי בין מוזיקה קצבית ואימונים. המוזיקה למעשה מסיחה את דעתנו מהמאמץ, מה שמאפשר לנו “להעביד” יותר קשה את הלב והשרירים, ומסיטה את המחשבות שלנו מהסבל שבאימון עצמו… קצב המוזיקה שעוזר לנו להגביר פעילות הוא בין 120-140 פעימות לדקה, שזה במקרה גם הקצב המקובל של מוזיקת דאנס. ולקצב הזה יש עוד יתרון:

שיפור המערכת החיסונית

ידוע שלחץ ועקה (סטרס) פוגעים במערכת החיסון, בין השאר, בעליית רמות הקורטיזול בדם. מוזיקה רגועה, יכולה לעזור לכם להירגע, מה שיוריד את רמות הקורטיזול אצלכם. אבל זה לא הכל! מוזיקה קצבית, מסתבר מעלה את רמות הנוגדנים בדם, כך גילו חוקרים ממכון מקס פלנק בליפציג ואוניברסיטת סאסקס שבאנגליה. גם נגינה בכלי הקשה לצלילי מוזיקה קצבית השיגה אפקט דומה. אז אם חשבתם להתחיל לנגן בתופים, הנה לכם עוד סיבה טובה.

מקור:
LifeHacker

אם אתם כבר כאן…
רצינו לבקש טובה. בכתבה שזה עתה קראתם הושקעו שעות רבות של איסוף מידע, תחקיר, כתיבה, עריכה, גרפיקה, עיצוב, צילום ועריכת וידאו. בנוסף, יש לנו הוצאות קבועות על אירוח האתר, אחסון, שרתי וידאו, גרפיקה ועוד. “החיבור” נעשה על ידי שורה של עיתונאים מקצועיים, שבשבילם עיתונות היא שליחות, אבל היא גם פרנסה – ואנחנו מעדיפים לעבוד עבורכם, הקוראים. התמיכה שלכם (אם באופן ישיר, ואם על ידי רכישת מוצרים דרך הקישורים שבכתבה, המזכה אותנו בעמלה קטנה) מבטיחה את המשך קיומו של “החיבור” כמגזין עצמאי, אובייקטיבי, חופשי מתלות במפרסמים, ותאפשר לנו להביא לכם עוד סיפורים מעניינים, עוד תכנים שיוגשו בצורות מקוריות, עוד כתבות, עוד סרטונים ובכלל – עוד. לתמיכה ישירה במגזין

מודעות פרסומת

אולי יעניין אתכם גם...

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות לאתר המחבר

ניב ליליאן

העורך האחראי של "החיבור".

ניב ליליאן הוא עיתונאי חוקר בעל ניסיון של 19 שנה בכתיבה על טכנולוגיה, אינטרנט והשפעותיהם על פוליטיקה וחברה. כעורך ערוץ המחשבים של ynet בשעתו, הוא הוביל קמפיין עיתונאי נרחב ועיקש שהביא את סכנות המאגר הביומטרי לידיעת הציבור, ופרסם תחקירים על עוולות צרכניות כמו התערבות ספקיות האינטרנט הישראליות בתעבורת רשת, לצד פרשנויות מורות נבוכים וקלות לעיכול.
פרט טריוויה: הוא העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את מנכ"ל גוגל.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

banner
%d בלוגרים אהבו את זה: