“אנחנו נמצאים בתקופה המרגשת ביותר בחקר החלל מאז אפולו”

גנרל שני כוכבים קלינט קרוזיה

רק לאחרונה שמענו על המירוץ בין המיליארדרים לחלל, בזוס מול מאסק וריצ’רד ברנסון, הבעלים של וירג’ין. המירוץ זכה לביקורת עצומה וגם לסאטירה, אבל הוא המחיש יותר מכל את ההשפעה שיש כיום למגזר הפרטי על חקר החלל. גנרל קלינט קרוזיה (במיל’, גנרל 2 כוכבים), שירת בחיל האוויר האמריקאי ובחיל החלל החדש במשך 33 שנים. ובתפקידו האחרון, היה אחראי להקמה של זרוע החלל החדשה ולארגונה – החל מכוח אדם, ועד מדיניות ותורת לחימה. זרוע החלל של ארצות הברית, היא החיל החדש שהוקם בארצות הברית, לראשונה מזה 72 שנה. 

קרוזיה (Clint Crosier) בעברו היה מפקד כוחות החלל של פיקוד המרכז שהיה מוצב כאן במזרח התיכון, במפקדת התקיפה של חיל האוויר האמריקאי, כקצין קישור לשר האוויריה, ובתפקידו האחרון, כאמור שירת בפנטגון. כיום הוא מנהל את פעילויות פתרונות התעופה והחלל בחטיבת מחשוב הענן של אמזון, AWS. בשבוע הבא הוא ישתתף בכנס re:invent, שיתקיים בווגאס. תפסנו אותו לשיחה לפני הכנס:

איזה תפקיד משחק לדעתך המגזר הפרטי בהתרחבות של המין האנושי אל החלל?

“אנחנו מאמינים שההתקדמות בתעשיית החלל תמשיך להיות מונעת בעיקר על ידי חדשנות ותהליכים של תעשיית החלל המסחרית, חלקה הגדול בטכנולוגיות ענן. חשוב להדגיש, שמה שאנחנו רואים כיום, אלה הרבה הזדמנויות לארגונים מכל הגדלים, ובכל העולם.

מה שאנחנו עושים זה לספק תשתית ושירותי ענן כדי לעזור לחברות גם במגזר הפרטי, וגם במגזר הציבורי לעבד את כמויות המידע העצומות שמגיעות מהחלל, ולהפוך אותן למשהו מבצעי, ולעצב מחדש את האופנים שבהם אנחנו חוקרים, מקבלים החלטות ורואים את העולם. AWS מאוד מחוייבת ליעדים ארוכי הטווח הן של הלקוחות המסחריים והן הממשלתיים”.

איך אתה רואה את העתיד של האנושות בחלל, ולדעתך, כמה היישוב של מאדים בהישג יד או בעתיד הקרוב?

“בכל מה שנוגע לחקר החלל, אנחנו כנראה בתקופה הכי מרגשת ומשמעותית בתעשיית החלל מאז תוכנית אפולו המקורית, אי שם בשנות ה-60.

הזכרת את מאדים, וזהו בהחלט גבול מסעיר. אני למעשה שמח לציין שחלק מהלקוחות שלנו כבר הגיעו למאדים השנה, ביניהם מרכז החלל מוחמד בן ראשיד באמירויות, שמסתמך על טכנולוגיות של AWS, ומדענים שתומכים במשימת “תקווה” (המשימה של שליחת גשושית למאדים על ידי איחוד האמירויות – נ.ל.), משתמשים בתשתיות שלנו כדי לנתח את כמויות המידע העצומות שמגיעות מהכלי שסביב הכוכב, כדי להבין טוב יותר את האטמוספירה על מאדים ולנתח את התצלומים שמגיעים משם. בנוסף, אנחנו עובדים גם עם מעבדת JPL ב-NASA (הגוף המוביל של סוכנות החלל האמריקאית), במהלך המשימה הנוכחית של Perseverance, כלי המחקר הנוכחי של נאס”א שבימים אלה משוטט על מאדים”.

“המדינה שלכם ידועה בכל העולם כמפעל של טכנולוגיה וחדשנות, וזכתה ובצדק לכינוי “אומת הסטארט אפ”. השילוב הייחודי של הגורמים אצלכם הפך את ישראל למרכז מסעיר וצומח להזנקים וחדשנות – משהו שגם מאוד נוכח בתעשיית החלל המקומית שלכם. לישראל יש מספר הולך וגדל של גופים המוקדשים לחלל, כולל חממות, קרנות הון סיכון, האקדמיה וגם גופים ללא מטרת רווח, כמו קרן רמון, ויוזמות מעוררות השראה כמו המשימה של SpaceIL לשלוח כלי מסחרי אל הירח.

קלינט קרוזיה מוסיף: “אנחנו ב-AWS התחלנו לתמוך בהזנקים בתחום בחלל בישראל ב-2013, ועובדים בקרבה גבוהה עם הקהילה של קרנות הון סיכון, חממות ותוכניות האצה. למשל, אירחנו אצלנו ב-Floor28 סדנאות ליזמים בתחום החלל, כולל הרצאה של אנשים כמו צ’רלס בולדן, לשעבר מנהל נאס”א, גנרל בחיל הנחתים ואסטרונאוט. התארחנו גם ב-“קפה חלל תל אביב”, שמארגנת קרן רמון.

גנרל קלינט קרוזיה, מנהל פעילות תעופה וחלל AWS
קלינט קרוזיה // צילום: Kristina Sherk Photography

דוגמא אחרת היא שבנינו תוכנית האצה משלנו, שנקראת פשוט AWS Space Accelerator,  שהיא תוכנית בת ארבעה שבועות להזנקים בתחום החלל שרוצים לפתור את הבעיות הגדולות בתחום. אחד מעשרת ההזנקים שנבחרו לתוכנית,  הוא EdgyBees, חברה שיש לה משרדים גם בישראל וגם בארצות הברית, שמשתמשת במחשוב ענן כדי להפוך תמונות אוויריות וווידאו לכלי קבלת החלטות בזמן אמת. הפיתרון שלהם משלב ראיית מכונה ולמידת מכונה, כדי להתאים בין תצלומי אוויר וצילומי לוויין – בזמן אמת.

עוד חברות שאנחנו עובדים איתן כאן בישראל הן PlanetWatchers, שמשתמשים בטכנולוגיית מיקום גיאוגרפי למערכות התרעה בקנה מידה גדול, ו-OneView, שמפתחים בסיסי נתונים לניתוח של תצפיות על כדור הארץ בידי בינה מלאכותית.

לעוד תכנים מעניינים עקבו אחרינו באינסטגרם או בטיקטוק

על ידי מינוף של כל המשאבים האלה, אנחנו מקדמים שיתופי פעולה וחדשנות בתעשיית טכנולוגיות החלל הישראלית – ובכלל”, מסכם גנרל קלינט קרוזיה, מנהל פתרונות החלל והתעופה באמזון AWS.

אם אתם כבר כאן…רצינו לבקש טובה. 
בכתבה שזה עתה קראתם הושקעו שעות רבות של איסוף מידע, תחקיר, כתיבה, עריכה, גרפיקה, עיצוב, צילום ועריכת וידאו. “החיבור” מופק על ידי שורה של עיתונאים מקצועיים, שבשבילם עיתונות היא שליחות – אבל היא גם פרנסה ואנחנו רוצים לעבוד עבורכם, הקוראים. 

התרומה שלכם (בעלות של כוס קפה) מבטיחה את קיומו של “החיבור” כמגזין עצמאי, אובייקטיבי, חופשי מתלות במפרסמים, ותאפשר לנו להביא לכם עוד סיפורים ומידע מעניין ומועיל, כל יום. 


אולי יעניין אתכם גם...

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות לאתר המחבר

ניב ליליאן

העורך האחראי של "החיבור".

ניב ליליאן הוא עיתונאי חוקר בעל ניסיון של 19 שנה בכתיבה על טכנולוגיה, אינטרנט והשפעותיהם על פוליטיקה וחברה. כעורך ערוץ המחשבים של ynet בשעתו, הוא הוביל קמפיין עיתונאי נרחב ועיקש שהביא את סכנות המאגר הביומטרי לידיעת הציבור, ופרסם תחקירים על עוולות צרכניות כמו התערבות ספקיות האינטרנט הישראליות בתעבורת רשת, לצד פרשנויות מורות נבוכים וקלות לעיכול.
פרט טריוויה: הוא העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את מנכ"ל גוגל.

השמיעו את קולכם

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

banner