התוכנית השאפתנית של אילון מאסק ליישוב מאדים תוך שבע שנים

אילון מאסק מושבה על מאדים

השבוע נאם היזם ומנכ"ל SpaceX אילון מאסק בכנס של תעשיית החלל באדלייד, אוסטרליה. בנאומו, פרס מאסק, כהרגלו, תוכנית אדירה ועתירת חזון ליציאה מגבולות כדור ארץ וליישוב מאדים, תוך שנים בודדות. כמו תמיד, מאסק לא רק הציב יעדי חזון אלא גם פרט לפרטים כיצד ניתן להגשים את החזון שלו.

כלי התחבורה המרכזי שאיש החזון בונה עליו, תרתי משמע, כרגע זכה לכינוי BFR, או בתרגום חופשי וסליחה על השפה: טיל מזוין גדול (Big Fucking Rocket). מדובר בטיל שנחשף כבר בשנה שעברה, והוא זה שאמור לעשות את המרחק למאדים בזמן סביר.

BFR אילון מאסקה-BFR. או בשפה לא תקנית: "טיל מזוין גדול"

מאסק מדבר על טיל שיהפוך את הרקטות הקיימות של החברה, הפלקון 9 והדרגון למיושנות. מדובר במשגר רקטי, שיהיה מסוגל לבצע נחיתה רקטית על מאדים, ולשוב לכדור הארץ, תוך שהוא נוסע משא או מטען של 100 נוסעים, ב-40 תאים. מדובר בטיל הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית, שישתמש ב-31 מנועי "רפטור" שעליהם עובדת החברה. ואיך הטיל יממומן? ראו בהמשך.

עוד בנושא:

לוח הזמנים של מנכ"ל SpaceX הוא שאפתני, ולא לחינם הוא העיר בהומור במצגת שלו – "זו לא טעות". מאסק מדבר על להוציא את המשימה הראשונה הלא מאוישת לפני מאדים ב-2022, כמשימת מטען וב-2024, לשגר ארבעה טילי BFR עם נוסעים אל המאדים, כדי להקים שם מושבה, עם תחבורה בין כוכבית סדירה.

מלונדון לניו יורק בחצי שעה

ומאיפה יבוא המימון לתוכנית? ובכן, היזם השאפתן מדבר על מגוון שימושים לגירסאות קטנות יותר של ה-BFR, שגם ייצרו את הכסף הדרוש כדי לממן את בניית הטיל הגדול באמת. ראשית, הוא מדבר על טיסות חוץ אטמוספירות שיקצרו את זמן הטיסה בין יעדים מכל מקום לכל מקום על הגלובוס תוך פחות משעה (לרוב בין חצי שעה ל-40 דקות) – בעלות של כרטיס טיסה רגיל, וגם לכדי להקים בסיס התיישבותי על הירח. מאסק שאל בנאום שלו – "אנחנו ב-2017. איך זה עדיין לא קרה?" מאסק קורא אגב לבסיס הירחי בשם "בסיס ירח אלפא", שאמור להיות גם תחנת תדלוק ל-BFR בדרך למאדים.

 

אילון מאסק

בסיס ירח אלפא

לנוסעים ב-BFR, שאמור לקצר את המסע למאדים לזמן של חודשים ולא שנים או עשרות שנים, יהיה מלבד מגן קרינה קוסמית, גם אזור שעשועים ובכלל, דרכים להעביר את הזמן, אולי בדומה למה שקיים בספינות שיט דהיום.

קשה שלא להידבק באופטימיזם ובחזון של מאסק, ובשעת נאומו נשמעו קריאות מהקהל בנוסח "אתה יכול לעשות את זה, אילון!", אבל בהחלט נשאלת השאלה מהיכן יבוא המימון לפרויקט, שמוביל מאסק הידוע בחזונו ובלוחות הזמנים השאפתניים שלו.

מצד שני, לכל חובב מדע בדיוני ומי שמאמין שעתידה של האנושות נמצא מחוץ לגבולות כדור הארץ, יש תקווה קטנה בלב שהוא יצליח.

מקור:
IFLSCIENCE

אם אתם כבר כאן…
רצינו לבקש טובה. בכתבה שזה עתה קראתם הושקעו שעות רבות של איסוף מידע, תחקיר, כתיבה, עריכה, גרפיקה, עיצוב, צילום ועריכת וידאו. בנוסף, יש לנו הוצאות קבועות על אירוח האתר, אחסון, שרתי וידאו, גרפיקה ועוד. "החיבור" נעשה על ידי שורה של עיתונאים מקצועיים, שבשבילם עיתונות היא שליחות, אבל היא גם פרנסה – ואנחנו מעדיפים לעבוד עבורכם, הקוראים. התמיכה הישירה שלכם מבטיחה את המשך קיומו של "החיבור" כמגזין עצמאי, אובייקטיבי, חופשי מתלות במפרסמים, ותאפשר לנו להביא לכם עוד סיפורים מעניינים, עוד תכנים שיוגשו בצורות מקוריות, עוד כתבות, עוד סרטונים ובכלל – עוד. לתמיכה במגזין

 

אולי יעניין אתכם גם...

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות לאתר המחבר

ניב ליליאן

העורך האחראי של "החיבור".

ניב ליליאן הוא עיתונאי חוקר בעל ניסיון של 21 שנה בכתיבה על טכנולוגיה, אינטרנט והשפעותיהם על פוליטיקה וחברה. כעורך ערוץ המחשבים של ynet בשעתו, הוא הוביל קמפיין עיתונאי נרחב ועיקש שהביא את סכנות המאגר הביומטרי לידיעת הציבור, ופרסם תחקירים על עוולות צרכניות כמו התערבות ספקיות האינטרנט הישראליות בתעבורת רשת, לצד פרשנויות מורות נבוכים וקלות לעיכול.
פרט טריוויה: הוא העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את מנכ"ל גוגל.

השמיעו את קולכם

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

banner