ארבע הערות על פרשת סוני

sony the interview

תקציר הפרקים הקודמים: חטיבת הבידור של סוני מציגה קומדיה של סת’ רוגן בשם “ראיון סוף” שהעלילה שלה היא שני עיתונאים כושלים (רוגן וג’יימס פרנקו) שנשלחים לחסל את מנהיג צפון קוריאה קים ז’ונג און.
בצפון קוריאה לא אוהבים את זה.

לפני כשלושה שבועות נפרצים *כל* המחשבים בחטיבת הבידור של סוני בידי האקרים המכנים את עצמם “שומרי השלום”, וכנראה מזוהים עם צפון קוריאה. לרשת מועלים חומרים רגישים: החל משמות בדויים של כוכבים, דרך תסריטים של פרויקטים עתידיים כמו סרט ג’יימס בונד הבא ועד מסמכים מביכים, שמעידים על מעורבות של סוני ושאר האולפנים הגדולים בתרגילים משפטיים מלוכלכים, בין השאר נגד גוגל.

עוד מאיימים ההאקרים בתקיפות טרור נגד בתי קולנוע שיקרינו את הסרט שהיה מיועד לצאת לאקרנים השבוע, ובעלי בתי הקולנוע נבהלים, ומבטלים את ההקרנות. סוני נכנעת גם היא ללחצים ולטרור, ומבטלת את השקת הסרט (ראו עדכון מטה). אובמה וה-FBI גם הם נכנסים לתמונה והנשיא מבטיח תגובה, ונכון לאמש, האינטרנט בצפון קוריאה מפסיק לעבוד.

הנה ארבע הערות על הפרשה.

1. ברירת שמשון

הצעד ששקלו האולפנים במטרה לחסום שיתוף של סרטים פיראטיים היא בבחינת ברירת שמשון. לאחר שנכשלו בשדה המשפטי, עם ניסיונות חקיקה כמו SOPA ודומיו, שקלו האולפנים עדיין לבצע חסימות ברמה הטכנית, של כתובות IP ו-DNS (השירות שהופך שמות אתרים לכתובות מספריות), או במילים המאוד מוכרות לאחרונה: לשבור את האינטרנט.

על ההשפעה ההרסניות של צנזורה טכנית על הרשת, כתבתי כבר לא פעם. אבל בניסיון האגרסיבי להילחם בתוכנות השיתוף, האולפנים עומדים להאט ולהכביד על כלל רשת האינטרנט – כולל שירותי ההזרמה ומכירת מדיה שעדיין מכניסים להם כסף. האולפנים כל כך נואשים מול הפיראטיות של תכניהם, שהם מוכנים למוטט גם את הבית על עצמם – ועלינו.

2. גוליית משיב מלחמה

במסמכים שדלפו מסוני, סומנה גוגל על יד ה-MPAA (ארגון אולפני הקולנוע), כאוייב העיקרי. בדיונים השונים זכתה גוגל לשם הקוד “גוליית” ובין השאר נדונו דרכים להשמיץ אותה, לפגוע בתדמיתה הציבורית, וליצור על ענקית הרשת הכבדה משפטית כמו הפעלה של התובעים המדינתיים.  למשל, שיחקרו פעילויות אחרות של גוגל כמו המונופול שלה בשוק החיפוש הרשת. זאת, כדי שתהיה עסוקה באלה ולא תפריע לאולפנים לבצע את זממם בהרס נייטרליות הרשת, שוב, בשם  ההגנה על זכויות היוצרים שלהם – הסרטים שאנשים מורידים או צופים בהם באופן פיראטי.

במסמכים נחשף בין השאר, כי ג’ים הוד (שם אירוני משהו), התובע הכללי של מדינת מיסיסיפי, הוא אחד התובעים שמשתף פעולה עם ה-MPAA בתוכנית “ההצקה המשפטית” שלהם, שלא לומר בובה של האולפנים. הוד, אגב, כבר מציק שנים לגוגל. ב-2013, הוא הוציא להם מכתב אזהרה בעניין הסיוע שלהם להפרת זכויות יוצרים, אלא שהטקסט במכתב, רובו ככולו, הוכתב לו על ידי עורכי דין שעובדים בשביל ה-MPAA. הוד גם מסתבר קיבל תרומות נדיבות מהאולפנים למסע הבחירות שלו (כ-4,000 דולר), מה שדי אומר שפקיד שלטוני בכיר תובע כללי, נמצא בעצם בכיס של האולפנים ועובד בשבילם.

וכשדורכים לגוליית על הרגל, הוא מתעצבן, ודורך בחזרה. וכשגוגל-גוליית מסירה את הכפפות, זה עשוי להיות לא נעים. השבוע הגישה גוגל בבית המשפט המחוזי במיסיסיפי תביעה אישית נגד הוד, בטענה שהוא מתנכל לחברה באופן ממוקד, בניגוד להגדרת תפקידו. עוד דורשת החברה למנוע ממנו להוציא נגדה צווים נוספים. “התובע הכללי אולי מעדיף את האינטרנט מסונן מראש, אבל הקונגרס והתיקון הראשון לחוקה קובעים שאין זה בסמכותו”, לועגים לו עורכי

The Great Dictator

הדיקטטור הגדול.

הדין של גוגל בכתב התביעה. גוגל גם דרשו גילוי מסמכים ממשרד עורכי הדין שעובד בשביל ה-MPAA, והפרשה הזו כולה רק בתחילתה.

3. בית האמיצים?

ואם בתיקון הראשון לחוקה עסקינן, חופש הביטוי, נראה שהאמריקאים מוכנים בקלות מאוד לוותר על החירות הזו, ברגע שמאיימים עליהם בפיגועי טרור.

ארצות הברית היא אולי מעצמה צבאית ומדינית חזקה, אבל כאומה הם פחדנים, וניכר שהם לא השתחררו מהפוסט טראומה של ה-11 בספטמבר. כניעתם של בעלי בתי הקולנוע ושל סוני לאיומים בפיגועים בבתי הקולנוע שיקרינו את “ראיון סוף”, היא תקדים מסוכן. מה יקרה בפעם הבאה שאיזשהו סרט או יצירה אחרת ירגיזו מישהו? סינים? מוסלמים? כל מה שהם צריכים לעשות זה לאיים בפיגוע, ומיד הוליווד ושלוחיה יטילו על עצמם צנזורה מרצון, ולעזאזל עם החופש הביטוי.

ולחשוב שפעם ארצות הברית יצאה למלחמות בשם החירות הזו ודומותיה. תמונה שמסתובבת ברשת של סצינה מתוך “הדיקטטור הגדול”, מזכירה שפעם, גם האולפנים וגם היוצרים, לא מיהרו להיבהל מרודנים מגוחכים.

 עדכון (21:29): בעידודו של הנשיא, האנשים בסוני קיבלו אומץ, והראיון אכן יוקרן בכמה בתי קולנוע שכן אוזרים אומץ להקרין את הסרט.

4. מלחמת עולם שלישית

יש מי שכבר כתב בפייסבוק, שיהיה עצוב שמלחמת העולם השלישית תתחיל בגלל סרט. ואני אקח את זה צעד קדימה: יהיה חבל שמלחמת העולם השלישית תתחיל בגלל קומדיה. גרועה. של סת’ רוגן.

או אז יהיו אלה ההיסטוריונים של שנת 3650 שיכתבו: “זו הייתה הנקודה שהטיפשות והיהירות של בני המאה ה-21, כמעט והביאו את המין האנושי אל קצו”.

והנה פרשנות נוספת, של נבל ידוע (ד”ר רשע בשבילכם):

אולי תתחברו גם לאלה?

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות לאתר המחבר

ניב ליליאן

העורך האחראי של “החיבור”.

ניב ליליאן הוא עיתונאי חוקר בעל ניסיון של 16 שנה בכתיבה על טכנולוגיה, אינטרנט והשפעותיהם על פוליטיקה וחברה. כעורך ערוץ המחשבים של ynet בשעתו, הוא הוביל קמפיין עיתונאי נרחב ועיקש שהביא את סכנות המאגר הביומטרי לידיעת הציבור, ופרסם תחקירים על עוולות צרכניות כמו התערבות ספקיות האינטרנט הישראליות בתעבורת רשת לצד פרשנויות מורות נבוכים וקלות לעיכול.
פרט טריוויה: הוא העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את מנכ”ל גוגל.

תגובה אחתהשמיעו קולכם

  • […] חשוב לזכור – שבניגוד לתושבי העולם המערבי, שחוו לראשונה את האינטרנט במחשב הביתי שלהם, חוויית האינטרנט של העולם השני והשלישי שונה מאוד: האנשים משתמשים לרוב במכשירים סלולריים זולים, או מחשבים ניידים זולים בכיתות כמו הכרומבוקים למיניהם (לעתים הם חווים אינטרנט שמצונזר על ידי הממשלה). […]

השאר תגובה

banner