העין האדומה הגדולה של צדק כמו שלא ראינו אותה מעולם [גלריה]

 

דמיינו סופה כה חזקה שהיא נמשכת כבר 350 שנה. דמיינו סופה כה עצומה במימדיה, עד שהיא יכולה לבלוע את כל כדור הארץ. עכשיו הפסיקו לדמיין – זוהי הסופה הגדולה המתחוללת על צדק, והכתם העצום באטמוספירה של הכוכב, עד שהיא זכתה לכינוי “העין האדומה הגדולה”.

אם אתם זוכרים, לפני שנה הגיעה לצדק ג’ונו, גשושית המחקר של נאסא והחלה לבצע יעפים מעל כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש שלנו. השבוע, שלחו נאסא את ג’ונו להעיף מבט בסערה הגדולה, רק 3,540 ק”מ מעל ענני הסערה של העין האדומה הגדולה, המרחק הקרוב ביותר לסופה שאליו הגיע כלי מעשה ידי אדם מעולם, וג’ונו החרוצה לא מבזבזת זמן והחלה לשדר את המידע חזרה לכדור הארץ.

נאסא העמידה את המידע החזותי בפורמט RAW לרשות הציבור, ומי שרוצה יכול לבצע עליו עיבודים (אספנו לכם כמה עיבודים יפהפיים לעיונכם).  

אבל העין האדומה הגדולה היא לא רק יפה, אלא גם מסתורית. הדינמיקות של הרוחות ומזג האוויר שמתחולל בתוכה היווה עד כה תעלומה, והמידע שג’ונו משדרת מהיעף הזה, יעסיק עכשיו מדענים במשך חודשים ארוכים. התקווה היא שהמידע שג’ונו אספה יעזור לנו גם להבין את האקלים כאן על כדור הארץ.

על ג’ונו

ג’ונו תאסוף מידע על המבנה הפנימי של צדק, כיצד הוא נע על צירו, ואת קיומה האפשרי של ליבה סלעית, לצד הרכבה האטמוספירה, רמות המים, החמצן והאמוניה והתנהגות השדות המגנטיים.

מגנומטרים ומודדי אורך גל ימדדו את העוצמה והכיווניות של השדות המגנטיים, מכשירים אחרים ימדדו את שדות הכבידה וכיצד המאסה של צדק מחולקת. אנטנת מיקרוגל תסרוק את השכבות העליונות, ותמדוד את כמויות האמוניה, המים והחמצן ואת עומקם של אזורים שונות והחגורות. אנטנה נוספת תשדר את המידע לכדור הארץ. 

כדי לעמוד בזעפו של הענק ולצפות מקרוב בעין האדומה הגדולה, ג’ונו היא אחת החלליות המשוריינות ביותר שהאדם בנה אי פעם. המכשירים והמחשבים מאוחסנים בתוך חלק שנקרא “הכספת”, שממוגנת בכ-200 ק”ג של טיטניום. המצלמה של ג’ונו, נמצאת במארז סגסוגת טנגסטן-נחושת עם מגן זכוכית וצילון מטיטניום. המצלמה מצוידת בחיישן צבע מלא לצילום (התמונות בטח יהיו מרהיבות), בנוסף למסנן מתאן לצילום בספקטרום האינפרה אדום ב-890 ננומטר, לקביעת הרכב העננים: ככל שהגוון בהיר יותר – הענן גבוה יותר. 

לג’ונו יש שלוש “כנפיים” – לוחות סולאריים באורך כולל של עשרה מטרים שמהווה את רוב גוף החללית. במרחק העצום של ג’ונו מהשמש, הם מפיקים בסך הכל 400 וואט (שווה ערך לארבע נורות מאה וואט חזקות). ג’ונו עצמה שוקלת כ-600 ק”ג, הדלק הנוזלי שלה עוד כ-700 ק”ג.  בסיום המשימה שלה, ג’ונו תתאחד עם בן זוגה המיתולוגי – תצא ממסלול היקפי ותצלול אל תוך הכוכב, שם תישרף באטמוספירה שלו.

[תיקונים לידיעה 14/7/17: קובצי ה-RAW זמינים לציבור ללא הגבלה, לא תשוב לכדור הארץ]

אולי תתחברו גם לאלה?

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות לאתר המחבר

ניב ליליאן

העורך האחראי של “החיבור”.

ניב ליליאן הוא עיתונאי חוקר בעל ניסיון של 16 שנה בכתיבה על טכנולוגיה, אינטרנט והשפעותיהם על פוליטיקה וחברה. כעורך ערוץ המחשבים של ynet בשעתו, הוא הוביל קמפיין עיתונאי נרחב ועיקש שהביא את סכנות המאגר הביומטרי לידיעת הציבור, ופרסם תחקירים על עוולות צרכניות כמו התערבות ספקיות האינטרנט הישראליות בתעבורת רשת לצד פרשנויות מורות נבוכים וקלות לעיכול.
פרט טריוויה: הוא העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את מנכ”ל גוגל.

השאר תגובה

banner