הכירו את OneCue: שלט אוניברסלי בתנועה

eyeSight הישראלית, המתמחה בפיתוח של ממשקי שליטה באמצעות זיהוי תנועה, הכריזה היום (ב’) על OneCue – מכשיר שליטה באמצעות מחוות ונפנופי יד על כל הבית. ההתקן, שדומה במראהו למכשיר הקינקט של מיקרוסופט (גם הוא פיתוח ישראלי במקור), מאפשר לשלוט על כל מכשיר חשמלי בסביבתו – החל מלהחליף ערוצים בטלוויזיה וכלה בפתיחה של וילונות, ומשתלב בחזון של בית חכם ואינטרנט של החפצים. OneCue למעשה מהווה “שלט אוניברסלי” נטול כפתורים, שאת כל הפקודות מקבל מתנועות יד ומחוות.

הרעיון פשוט: OneCue קולט את תנועת היד שלנו, ומתרגם אותה לפקודה אלחוטית למכשיר הנשלט, אם באמצעות נתב ה-Wi-Fi הביתי ואם באמצעות תקשורת אינפרה אדום (IR), למכשירים ישנים יותר. הרעיון הוא לאחד בנקודה אחת את כל ההתקנים הביתיים, ולמעשה להשאיר את שולחן הסלון שלכם נקי משלטי רחק. כרגע OneCue שולט על טלוויזיות, ממירים, DVD, נגני בלו ריי, מגברים ואקסבוקס. הוא תומך גם בשליטה על תרמוסטטים חכמים של nest ונורות חכמות hue של פיליפס.

ניתן להזמין אותו כבר כעת באתר של OneCue, במחיר טרום השקה של 129 דולרים. לאחר ההשקה יעלה מחירו ל-199 דולרים. הפצת היחידות הראשונות צפויה בתחילת 2015.

רקע

אמו הורתו של OneCue היא eyeSight הישראלית, אחת מהחלוצות המקומיות של תחום זיהוי התנועה.  eyeSight, שכבר פעילה כמה שנים בתחום והוקמה ב-2005, התחילה את דרכה בצד הקשה של הלחם: טכנולוגיית התנועה שלהם במקור יועדה לטלפונים סלולריים, עם מצלמות “גסות” ומעבדים חלשים, כך שהם הצטרכו להתאים את עצמם לתנאים קשים של זיהוי תנועה גם מבחינת המשאבים הזמינים לביצוע העיבוד, וגם מבחינת תנאי התאורה (זיהוי בתנאי חוץ, תאורה חזקה וכולי). את הפירות, לטענתם, הם קוצרים כיום, שהטכנולוגיה שלהם מתמודדת בקלות עם תנאים אחידים יחסית, כמו הסלון הביתי או פינת העבודה, ועל מעבדים עצמתיים יותר. הטכנולוגיה שלהם מבוססת על “מכונה רואה”: זהו עיבוד תמונה שמזהה תנועה ומתרגם אותה לפעולות במכשיר, מה שהיווה את הבסיס לפיתוחו של OneCue שהושק היום.

 

אולי תתחברו גם לאלה?

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות לאתר המחבר

ניב ליליאן

העורך האחראי של "החיבור".

ניב ליליאן הוא עיתונאי חוקר בעל ניסיון של 16 שנה בכתיבה על טכנולוגיה, אינטרנט והשפעותיהם על פוליטיקה וחברה. כעורך ערוץ המחשבים של ynet בשעתו, הוא הוביל קמפיין עיתונאי נרחב ועיקש שהביא את סכנות המאגר הביומטרי לידיעת הציבור, ופרסם תחקירים על עוולות צרכניות כמו התערבות ספקיות האינטרנט הישראליות בתעבורת רשת לצד פרשנויות מורות נבוכים וקלות לעיכול.
פרט טריוויה: הוא העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את מנכ"ל גוגל.

תגובה אחתהשמיעו קולכם

השאר תגובה

banner