בלי תבהלה: המכונית של מאסק פספסה את מאדים ובדרך לחגורת האסטרואידים

פלקון כבד

אמש (ג') שיגרה חברת SpaceX בהצלחה את ה-"פלקון כבד" (Falcon Heavy), טיל השיגור הכבד ביותר בעולם. אלא שמשאו קצת פספס את היעד… הפלקון כבד נשא על טיליו (ששבו בשלום לכדור הארץ על שני בסיסים נפרדים) את מכונית הרודסטאר הפרטית של אילון מאסק, כאשר השלב האחרון של התמרון היה אמור לשים את מכונית טסלה הפרטית של מייסד שתי החברות במסלול קרוב למאדים. הבעיה: המדחפים קצת הגזימו, וכעת מכונית הטסלה עושה את דרכה לחגורת האסטרואידים, איפשהו בין מאדים לצדק בחלל העמוק… שם תישאר, אלא אם מישהו יעבור בסביבה כדי לאסוף אותה.

על אף הפספוס ה-"קל" במסלול, השיגור נחשב להצלחה. לא רק שהפלקון הכבד ביצע את המשימה המצופה באופן (כמעט) מושלם, ולא התרסק או התפוצץ בשובן של רקטות השיגור הרב פעמיות ארצה, חלק המנשא שנותר בחלל ונושא על גבו את המכונית, ביצע תמרון במסלול סביב כדור הארץ במשך שש שעות בתוך חגורות ואן-אלן עמוסות הקרינה, שנועד לדמות משימה עתידית קרובה עבור חיל האוויר האמריקני, לפני ש-"פתח מבערים" בדרכו למאדים.

מאסק, שכבר התפרסם בחוש ההומור הגיקי שלו, הבריק גם הפעם. לא רק שבשעתו הוא הכריז שהדבר הראשון שהוא ישגר למאדים (בדרכו להגשמת התוכנית ליישוב מאדים), יהיה "החפץ הכי מטופש שהוא יכול לחשוב עליו" (והתגלה כמכונית הטסלה הפרטית שלו), במושב הנהג יושבת בובת דמה, עטויה בחליפת החלל החדשה של SpaceX, ברדיו המכונית מתנגן "Space Oddity" של דיוויד בואי ז"ל להנאת החייזרים שאולי יתקלו במכונית, ואילו בצג המכונית מופיעות המילים: "בלי פאניקה", שזוהי כמובן, הסיסמא של "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה". אורגזמה גיקית מלאה.

בתחילה, הכל נראה בסדר. מכונית הטסלה ריחפה במסלול סביב כדור הארץ, ואף ניתן היה לראותה בשמי הלילה של דרום קליפורניה, בשעה תשע ושלושים בערב שעון החוף המזרחי. אלא שמאוחר יותר צייץ מאסק בחשבון הטוויטר שלו כי הפעלת המבערים השלישית הצליחה קצת יותר מדי – המסלול למאדים התפספס, ומכונית הטסלה והטסלנאוט המסכן שלה, שזכה לכינוי "איש הכוכבים" (סטארמן) עושים כעת את דרכם לחגורת האסטרואידים, ועתידים לסיים את מסעם בקרבת הכוכב הגמדי קרס, השוכן בין מאדים לצדק.

ועדיין, מדובר בהצלחה. השיגור של אתמול נועד להדגים את יכולות פלקון כבד לשגר עצמים אל החלל העמוק – למאדים והלאה ואבן דרך במסע הארוך של האנושות ליישוב הגלקסיה, שבזכות השיגור של אתמול כבר לא נכתב היום כמדע בדיוני, אלא כעתיד אפשרי וקרוב בהחלט.

אם אתם כבר כאן…
רצינו לבקש טובה. בכתבה שזה עתה קראתם הושקעו שעות רבות של איסוף מידע, תחקיר, כתיבה, עריכה, גרפיקה, עיצוב, צילום ועריכת וידאו. בנוסף, יש לנו הוצאות קבועות על אירוח האתר, אחסון, שרתי וידאו, גרפיקה ועוד. “החיבור” נעשה על ידי שורה של עיתונאים מקצועיים, שבשבילם עיתונות היא שליחות, אבל היא גם פרנסה – ואנחנו מעדיפים לעבוד עבורכם, הקוראים. התמיכה שלכם מבטיחה את המשך קיומו של “החיבור” כמגזין עצמאי, אובייקטיבי, חופשי מתלות במפרסמים, ותאפשר לנו להביא לכם עוד סיפורים מעניינים, עוד תכנים שיוגשו בצורות מקוריות, עוד כתבות, עוד סרטונים ובכלל – עוד. לתמיכה ישירה במגזין

 

אולי יעניין אתכם גם...

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות לאתר המחבר

ניב ליליאן

העורך האחראי של "החיבור".

ניב ליליאן הוא עיתונאי חוקר בעל ניסיון של 21 שנה בכתיבה על טכנולוגיה, אינטרנט והשפעותיהם על פוליטיקה וחברה. כעורך ערוץ המחשבים של ynet בשעתו, הוא הוביל קמפיין עיתונאי נרחב ועיקש שהביא את סכנות המאגר הביומטרי לידיעת הציבור, ופרסם תחקירים על עוולות צרכניות כמו התערבות ספקיות האינטרנט הישראליות בתעבורת רשת, לצד פרשנויות מורות נבוכים וקלות לעיכול.
פרט טריוויה: הוא העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את מנכ"ל גוגל.

2 תגובותהשמיעו קולכם

  • למה התרגומים החלקיים, או שמתרגמים או שלא.
    למשל: פאלקון כבד? אם כבר בז כבד או הווי פאלקון
    עורך.. לטיפולך

  • אילון מאסק נשמע משוגע מצד אחד אבל מצד שני, לבן אדם יש מגע של זהב. בדיוק הייתי השבוע בתערוכה סיבוב על מאדים במכון ויצמן למדע ומסתבר שהסיכויים שזה יקרה, לא רחוקים כל כך.

השמיעו את קולכם

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

banner