הצעת חוק: חלק מהגלישות מוקלטות לצורכי שיפור השירות [בלעדי]

crop faceless man using laptop on stand

“חלק מהשיחות מוקלטות לצורכי בקרה ושיפור איכות השירות”. את המשפט הזה התרגלנו כבר לשמוע בכל שיחה טלפונית עם מוקד שירות לקוחות של גופים גדולים וקטנים – אבל מה עם האתרים ואינטראקציות הנעשות בדיגיטל, שכיום בימי הקורונה הפכו להיות גם הן ממשק תקשורת עיקרי?

הצעת חוק חדשה של חברת הכנסת הילה שי וזאן (כחול לבן), תחייב עסקים וחברות בעלי מחזור של למעלה מ-300 מיליון שקל בשנה, לתעד את ביקור המשתמשים בפלטפורמה הדיגיטלית, לשמור אותו באופן מאובטח ולמסור אותו לצרכן לפי דרישתו הראשונה.

זאת, במטרה לתת לצרכן את היכולת להוכיח את טענותיו במקרי מחלוקת, תלונה או הונאה, ולהשוות את יחסי הכוחות גם במרחב הקיברנטי, כך לפי ההצעה של חברת הכנסת שי וזאן, יושבת ראש הוועדה לבחינת כשלים בצרכנות.

איך זה יעבוד?

באופן טבעי, וגם אנחנו קפצנו, כל הצעה הטומנת בחובה תיעוד פרטים אישיים וגלישה מעוררת חששות לגבי פרטיות, במיוחד לאור פרשיות כמו הסיפור של דליפת נתוני הלקוחות של חברת הביטוח שירביט שעוד לא ירד מהכותרות. לכן, העברנו ליוזמת ההצעה כמה שאלות לגבי מה ואיך יתועד, ואיך הדברים יישמרו.

בניגוד להקלטה של שיחת טלפון למוקד, התיעוד הדיגיטלי יהיה הרבה יותר מצומצם: מדובר רק בתיעוד של פעולות המשתמש באתר או באפליקציה, קרי, מה שנקרא בעגה המקצועית “מסלול גלישה” – על מה הקלקתם ולאיזה עמוד עברתם, וגם הוא יהיה חלקי בלבד. במובן הזה, זה לא שונה מתיעוד של טרקרים הנפוצים למשל באתרי חדשות ובאתרים מסחריים, העוקבים אחרי מסלולי גלישה, ואפילו פחות פוגעני מהם.

מה לא ייאסף? מסכים אחרים (לרבות לשוניות אחרות בדפדפן או מגש האפליקציות בסמארטפון), לא יהיה תיעוד של מקלדת וירטואלית, הקשות או שולי המכשיר, לרבות וילון ההתרעות. אם האתר או האפליקציה מפנים לאתר צד שלישי (למשל, עמוד של חברת סליקה או PayPal לצורך תשלום), גם הם לא יתועדו.

מה עוד לא מתעדים? לא מתעדים כתובות IP או פרטים אישיים שאינם כבר מצויים גם כך בידי החברה או נותן השירות. הקישור החד-חד ערכי יבוצע על בסיס זיהוי של מספר מזהה סתמי כמו מספר עסקה או לפי שם המשתמש (username) המשמש לכניסה רשומה לאתר.

מבחינת אבטחת המידע ושמירתו, זו ההתשובה שקיבלנו: ” על הצעת החוק המגדיר בניית מאגר מידע כזה חלים הכללים הנוקשים ביותר לגבי מאגרי מידע של הרשות להגנת הפרטיות ובהם דרישות אבטחת מידע ואחריות פלילית על המפירים…המערכות אשר מספקות את השירות הללו עובדות לפי סטנדרטים של אבטחת מידע ופרטיות התואמים לדרישות המחמירות של הרשות להגנת הפרטיות, וכוללות חסימת מידע רגיש באופן מובנה”.

עוד בחיבור:
אמנזיה 33: האם מיליוני התקני רשת בסכנת השתלטות?
אנקר תציע תמיכה בעברית במוצריה

רוצים לקבל עוד סקירות ועוד עצות לחיים חכמים?
הצטרפו עכשיו לערוץ עדכוני הטלגרם של “החיבור”, או עקבו אחרינו באינסטגרם או בטוויטר

עם גלגולה של הצעת החוק לשלבים מתקדמים יותר, יהיה נחמד אם מומחי אבטחה יחוו גם הם את דעתם על פירוט הדרישות והביצוע בפועל, אבל כהצעת חוק ראשונית נראה שהוקדשה מחשבה לעניין הפרטיות, ובגדול, אנחנו מברכים על הגישה המצמצמת ולא הגורפת – שנוטה לאפיין הצעות חוק הקשורות לאיסוף מידע בידי המדינה (הסדרת איכוני השב”כ, המאגר הביומטרי וחוק נתוני תקשורת, אם להזכיר כמה מקרים כואבים).

ח”כ שי וזאן, יוזמת החוק אמרה ל-“החיבור“, כי “הקורונה הבהירה גם לאחרוני הספקנים שהסחר עבר למדיום הדיגיטלי. לצערי, מבחינת המחוקק והצרכן מדובר בשוק פרוץ שגורם לפגיעה באלפי בתי אב בישראל שנופלים קורבן למניפולציות ברשת, וחסרים את המידע להוכיח את הנזקים שנוצרו מהפרת תנאי העסקה ע”י המוכרים. החוק לא יאפשר עוד מצב בו הצרכנים נותרים חסרי אונים מול העסקים ברשת, ימנע אלפי מקרים של עושק צרכני ותעגן בחוק הגנה לאוכלוסיות חלשות”.

אם אתם כבר כאן…רצינו לבקש טובה. 
בכתבה שזה עתה קראתם הושקעו שעות רבות של איסוף מידע, תחקיר, כתיבה, עריכה, גרפיקה, עיצוב, צילום ועריכת וידאו. “החיבור” מופק על ידי שורה של עיתונאים מקצועיים, שבשבילם עיתונות היא שליחות – אבל היא גם פרנסה ואנחנו רוצים לעבוד עבורכם, הקוראים. 

התמיכה שלכם (ע”י רכישת מוצר דרך הקישורים שבכתבה, או בתמיכה ישירה בעלות של כוס קפה) מבטיחה את קיומו של “החיבור” כמגזין עצמאי, אובייקטיבי, חופשי מתלות במפרסמים, ותאפשר לנו להביא לכם עוד סיפורים ומידע מעניין ומועיל, כל יום. 

אולי יעניין אתכם גם...

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות לאתר המחבר

ניב ליליאן

העורך האחראי של "החיבור".

ניב ליליאן הוא עיתונאי חוקר בעל ניסיון של 19 שנה בכתיבה על טכנולוגיה, אינטרנט והשפעותיהם על פוליטיקה וחברה. כעורך ערוץ המחשבים של ynet בשעתו, הוא הוביל קמפיין עיתונאי נרחב ועיקש שהביא את סכנות המאגר הביומטרי לידיעת הציבור, ופרסם תחקירים על עוולות צרכניות כמו התערבות ספקיות האינטרנט הישראליות בתעבורת רשת, לצד פרשנויות מורות נבוכים וקלות לעיכול.
פרט טריוויה: הוא העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את מנכ"ל גוגל.

השמיעו את קולכם

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

banner