הדבר שאפל נתנה לאנושות [פרשנות]

בפתיחה של אירוע ההכרזות של אפל אמש, הראשון להיערך באולם סטיב ג’ובס שבמטה אפל החדש, הקדיש טים קוק את הפתיחה למייסד החברה המנוח שעל שמו נקרא האולם. בתחילת האירוע הושמעה הקלטה של ג’ובס, שבה הוא מתאר סוג של נתינה לאנושות בכך ש-“אתה יוצר דבר נפלא ויוצא דופן לאנשים שמעולם לא פגשת ולא תפגוש, וחשוב להישאר נאמן לעצמך, וזה מה שאנחנו עושים באפל”.

לאור ההכרזה אתמול, ייתכן שג’ובס משקיף מלמעלה ונע באי נוחות בכורסא המעוצבת שלו שם בשמיים – אפל, למעשה, כמעט לא העניקה לאנושות אמש דבר, והיא כבר לא החברה הנועזת ועתירת החדשנות שג’ובס הקים, גם עם שלושה אייפונים חדשים, שאחד מהם מגרד את רף האלף דולרים.

כמי שכותב שנים ארוכות על טכנולוגיה (כבר 16 שנה והיד עוד נטויה), צפה, התנסה וכתב על כל אייפון שיצא מאז שהוכרז האייפון הראשון ב-2007, יצאתי עם תחושה מעורבת מההכרזה. האם מדובר בהכרזה המשמעותית ביותר של אפל בשנים האחרונות? לא. ההכרזה על השעון שלהם כבר הייתה יותר משמעותית. האם אכן מדובר בסמארטפון לעשור הבא? בהחלט לא. מבחינה טכנולוגית, אפל פשוט יישרה קו ואספה לתוך הטלפונים שלה כמה טכנולוגיות שכבר הוצגו בידי אחרות, על אף שהתוצאה הסופית מרשימה. ובכל זאת, היו כמה דברים מעניינים בהכרזה של אפל אתמול, הנה כמה נקודות:

1. בינה מלאכותית.  החברה עם סמל התפוח קראה למעבד החדש שלה, ה-11A, מעבד ביוני. אפל כמו אפל, אלופה בלתת שמות מפוצצים לדברים טריוויאליים. אבל כאן בכל זאת יש נקודה מעניינת, זהו המעבד הראשון המסחרי שמשלב בתוכו אלגוריתמים של בינה מלאכותית. אפל טוענים שהם היחידים שעושים את זה, וזה כמובן שקר. גם האנשים של וואווי עובדים במרץ על הקירין 970, מעבד עם יכולות בינה מלאכותית, וכמובן שגם חברות אחרות מיישמות טכנולוגיות דומות. ועדיין, למשל הפענוח של רשת של  30 אלף נקודות הקרנה של תת אדום כדי לפענח תמונת פנים כמפתח אבטחה למכשיר ולתשלומים, והשילוב של הבעות פנים אנושיות בתוך רגשונים ומסיכות חיות – אלה יישומים מעניינים של בינה מלאכותית, והם מתווים את הדרך ליישומים נוספים של בינה מלאכותית.

2. טעינה אלחוטית.  חברתו של ג’ובס בשעה טובה, מצרפת את הטלפונים שלה לשלל המכשירים שתומכים בתקן האלחוטי של Qi (מבוטא צ’י), שהפך להיות התקן דה פקטו של טעינה אלחוטית בעולם האמיתי. מצד אחד, יש לשמוח על זה שאפל סוף סוף מעניקה למשתמשיה את האפשרות לטעון את הטלפונים שלה באופן אלחוטי ובאיחור ניכר, ומצד שני, אכזבה. כחברה נועזת ופורצת דרך כמו שאפל מנסה לצבוע את עצמה, אבל כמו שטענתי בתוקף שהיא כבר לא – היה מצופה ממנה לעשות קפיצת דרך ולעבור לתמוך ישירות בתקנים אלחוטיים של הדור הבא, כמו AirFuel, בנוסף על צ’י. וזה לא קרה. אני תוהה אם ג’ובס מתהפך בקברו.

3. עיבוד תמונה. מה שאפל כן העניקה לעולם אתמול, ובאופן מרשים, על אף שהדבר הוצג “על הדרך” זה חדשנות בעיבוד תמונה, מה שמראה שליחה של אפל לא נס לחלוטין, וכשהיא רוצה היא יכולה. היכולת לבחור בין כמה עיבודי תאורה לתמונות מצולמות בזמן אמת, שגם הם נסמכים על בינה מלאכותית היא חדשנות אמיתית – חבל רק שהיא בנושא ספציפי וממוקד ולא פושה לשאר הפיתוחים של אפל.

4. מציאות מועשרת או רבודה. ולבסוף, אחת ההדגמות הכי מרשימות שאפל העלו אתמול על הבמה, בכלל לא הייתה שלהם, אלא של חברת משחקים בשם Directiv. זו הדגימה משחק לחימה של מציאות מועשרת שאפשר להקרין על השולחן בסלון, ולשחק כמה חברים יחדיו, או באותו חדר – או מרחוק, שמבוסס על ערכת ה-ARKit, ערכת המציאות המועשרת של אפל שכבר הוכרזה באירוע ההכרזות הקודם. אפל כאן משחקת תפקיד לא של מחדשת בהכרח בזכות עצמה, אלא לוקחת את התפקיד המסורתי ולטעמי החשוב יותר של חברת טכנולוגיה – כמאפשרת. כיוצרת מסדות. ואולי זה היה הדבר שאפל העניקה אמש לעולם: לא בהכרח יצירות מרשימות ופורצות דרך משלה, כמו מסדות שיאפשרו לאחרים ליצור ולהציג חדשנות פורצת דרך בתחומם.

אם אתם כבר כאן…
רצינו לבקש טובה. בכתבה שזה עתה קראתם הושקעו שעות רבות של איסוף מידע, תחקיר, כתיבה, עריכה, גרפיקה, עיצוב, צילום ועריכת וידאו. בנוסף, יש לנו הוצאות קבועות על אירוח האתר, אחסון, שרתי וידאו, גרפיקה ועוד. “החיבור” נעשה על ידי שורה של עיתונאים מקצועיים, שבשבילם עיתונות היא שליחות, אבל היא גם פרנסה – ואנחנו מעדיפים לעבוד עבורכם, הקוראים. התמיכה הישירה שלכם מבטיחה את המשך קיומו של “החיבור” כמגזין עצמאי, אובייקטיבי, חופשי מתלות במפרסמים, ותאפשר לנו להביא לכם עוד סיפורים מעניינים, עוד תכנים שיוגשו בצורות מקוריות, עוד כתבות, עוד סרטונים ובכלל – עוד. לתמיכה במגזין

 

אולי יעניין אתכם גם...

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות לאתר המחבר

ניב ליליאן

העורך האחראי של "החיבור".

ניב ליליאן הוא עיתונאי חוקר בעל ניסיון של 22 שנה בכתיבה על טכנולוגיה, אינטרנט והשפעותיהם על פוליטיקה וחברה. כעורך ערוץ המחשבים של ynet בשעתו, הוא הוביל קמפיין עיתונאי נרחב ועיקש שהביא את סכנות המאגר הביומטרי לידיעת הציבור, ופרסם תחקירים על עוולות צרכניות כמו התערבות ספקיות האינטרנט הישראליות בתעבורת רשת, לצד פרשנויות מורות נבוכים וקלות לעיכול.
פרט טריוויה: הוא העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את מנכ"ל גוגל.

השמיעו את קולכם

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

banner