הלהטוטן מרדיו סיטי

 

 

לשם אירוע ההשקה של הגלקסי אס 4, שכרה אתמול סמסונג מלבד מנגנון הפקה ענק ואולם המופעים המדהים של הרדיו סיטי מיוזיק הול, גם תזמורת סימפונית בהרכב מלא, עשרות שחקנים, ושני רקדנים צעירים – אחת רקדנית בלט ואחד רקדן סטפס. ולשם מה נועדה כל הפירוטכניקה הזו? כדי להציג טלפון סלולרי חדש.

במופע הייפ שנראה כאילו נלקח מספרי השיווק של אפל (למרות שאפל, בניגוד לאמש, תמיד דואגים להפוך את המוצרים שלהם לכוכבי הערב ולא נותנים לאף אחד אחר לגנוב את ההצגה), ועם לא מעט כסף שנשפך על פרסום ויחסי ציבור, ניסתה סמסונג לשכנע את העולם שהטלפון שלה הוא שיא החדשנות.

אבל מתוך ניסוי בפועל של המכשיר ובבוקר שאחרי, כאן בניו יורק, אנחנו תוהים האם באמת זה כך?

לכאורה, עשתה סמסונג זינוק מרהיב קדימה, עם שורה של ממשקים טבעיים, שהם השלב הבא באבולוציה אחרי מסכי מגע, כאילו אומרת סמסונג – מסכי מגע? פחחח, זה כל כך 2012… אבל בפועל, כמו שכתבתי ברשמים הראשונים שלי מהמכשיר, הם דורשים הסתגלות ואולי מהווים מעט גימיק – מעטים יתלהבו מהאפשרות החדשה להעביר שיר בנפנוף יד, שזו אולי תכונה שימושית בזמן נהיגה, אבל היא עדיין לא כל כך פרקטית בשימוש אישי. כרגע אלה יותר להטוטים עם לפידים מעופפים באוויר, בבחינת “תראו מה אני יכול לעשות!”

המהלך השני שעשתה סמסונג, גם הוא לקוח מספר הטריקים של אפל – לשלב אפליקציות קיימות אל תוך המכשיר. המתרגם האוניברסלי של סמסונג הוא לא חידוש תוכנתי, כמו שסירי לא הייתה בשעתו – בשוק היישומים כבר קיימים יישומים שעושים בדיוק אותו דבר, אולי יותר טוב. החידוש הוא באריזה של התרגום האוטומטי אל תוך מערכת ההפעלה, והפיכתו לחלק מובנה בטלפון.

באופן דומה יכולות הניטור הבריאותי, שהן רעיון יפה וחביב בפני עצמו שכבר מיושם בהצלחה בעשרות אפליקציות ואביזרים שונים של חברות רציניות לא פחות מסמסונג, גם נארז כאן אל תוך הטלפון, שוב, אין חידוש אמיתי ברמת החדשנות – החידוש הוא בעיקר באריזה ובהגשה. נשמע לכם מוכר?

גם החיבור לשרת המדיה הביתי של סמסונג, שהוא אגב, כשלעצמו כן סוג של חידוש מעניין, הוא לא חדש ונעשה כבר על ידי אחרים, בהצלחה, כמו אפל וסוני עצמם שהכריזו על המגמה לחבר את כל המכשירים שלהם יחדיו כבר לפני חודשים.

אז מה? כשמצליחים לפזר את העשן, כשהאורות הצבעוניים כבר כבו, התזמורת מפסיקה לנגן, ושורת המקהלה עוזבת את הבמה, לא נשארנו עם חידוש רב מדי. נכון, הגלקסי S4, הוא מכשיר בעל חומרה מצוינת, כמו שסמסונג יודעים לעשות ויהיה מעניין לבחון את הביצועים של מעבד הכלאיים השמונה ליבתי (אם זה ישווק כאן), אבל האם יש כאן יותר מכך? האם זוהי חדשנות מהפכנית מהסוג פורץ הדרך ומשנה חיים? לא ממש.

אמש, נדמתה סמסונג לקוסם שמנסה להסיח את דעת הקהל בלהטוטים ופירוטכניקה כדי שלא ישים לב לכך שבעצם, אין לו כלום ביד.

פרשנות זו פורסמה במקור בנקסטר – ערוץ הטכנולוגיה של מאקו

אולי תתחברו גם לאלה?

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות לאתר המחבר

ניב ליליאן

העורך האחראי של "החיבור".

ניב ליליאן הוא עיתונאי חוקר בעל ניסיון של 16 שנה בכתיבה על טכנולוגיה, אינטרנט והשפעותיהם על פוליטיקה וחברה. כעורך ערוץ המחשבים של ynet בשעתו, הוא הוביל קמפיין עיתונאי נרחב ועיקש שהביא את סכנות המאגר הביומטרי לידיעת הציבור, ופרסם תחקירים על עוולות צרכניות כמו התערבות ספקיות האינטרנט הישראליות בתעבורת רשת לצד פרשנויות מורות נבוכים וקלות לעיכול.
פרט טריוויה: הוא העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את מנכ"ל גוגל.

4 תגובותהשמיעו קולכם

  • ה”גימיק” עשוי לענות על פלח שוק שהיה בעייתי עד עתה: ארצות קרות.

    קשה להשתמש במסכים קפסיטיביים כאשר ידיך עטופות בכפפות ועליך להשתמש בכפפות מותאמות לפעולה שכזו.

    • מאיר יקירי, מה שלומך?

      ובכן, על אף שהבעיה הזו כמעט ולא רלוונטית למשתמש הישראלי, נוקיה מצאה לה פתרון נאה בסדרת הלומיה – מסכים קפסטיביים שניתן לתפעל גם ביד עטויית כפפה פשוטה.
      הפתרונות שסמסונג מציעה, כאמור, מעניינים, אך לטעמי עוד לא מספיק בשלים לשימוש שוטף ויומיומי. הם צריכים עוד להתבגר.

  • אני בסדר גמור ניב, תודה 🙂

    נשמע פתרון נחמד מצד נוקיה. עם זאת, מאז שהם זנחו את Meego/Maemo הם לא קיימים בשבילי :-/

    טוב שיש מגוון פתרונות לאותה בעיה. אך נראה כי סמארטפונים מגיעים למצב ה-PC כיום מבחינת חומרה: מאוד מתקדמים, כך שהיא לא חשובה לרוב השימושים. מכאן העסק יעבור לתחרות בתחום התוכנה.

    אני לא חובב סמסונג או מתרשם מהמכשירים שלהם, אך לדעתי אפשר וצריך לתת לחברות השונות זמן לניסיונות והבשלה של הרעיונות, מתוך תקווה שהטובים יישרדו. אחרי הכל תוכנה קל יותר לתקן ולשדרג.

    הבעיה שהרעיונות ששורדים מיד מוחרבים בדמות פטנטים, אך זה קן צרעות אחר, דיה לצרה בשעתה.

    נ.ב.
    בענין הפירוטכניקה, צודק, ענין של חביות ריקות ורעש.

השאר תגובה

banner