קטנים, אבל ממזרים

כשהמחשב הזה הוכרז, ניכרה תכונה רבה באתרי טכנולוגיה ברחבי העולם. אתרים גדולים כמו CNET, Ars Technica ואחרים מיהרו לדווח בחדווה על ההכרזה שלו, והתרגשו מחדש כשהמחשב הזה החל להיות משווק. האם אנחנו מדברים על היצירה האחרונה מבית אפל? לא, אנחנו מדברים על מחשב חדש של חברת קומפיולאב הקטנה מיוקנעם.

טרנד המחשבים הקטנים, שפועלים על זרם נמוך, אינם פולטים חום ואינם צורכים חשמל רב, סוחף את העולם – וקומפיולאב משתלבת בו היטב. החברה מיוקנעם, שהחלה את דרכה בחיפה, קנתה לעצמה שם בקרב חובבי מחשוב כמי שמספקת מחשבים טובים, אמינים – ובעיקר קטנים וחסכוניים. מבחינה זו, קומפיולאב מצליחה להתמודד יפה מול ענקיות מחשוב מהמזרח כמו אייסר או אסוס,ומפעלי הייצור העצומים שבסין.

בהיעדרם של מאווררים, החברה יכולה לייצר מחשבים במארזים (קופסאות) אטומים לחלוטין, מה שמאפשר להציב אותם בסביבות של תנאים קשים שבהם מחשבים רגילים לא ישרדו

המוצר האחרון מבית קומפיולאב, שעורר התרגשות כה עזה בקרב אתרי הטכנולוגיה ויצא לאחרונה לשווקים, הוא היוטילייט – מחשב שולחני זעיר, מבוסס על מעבד ARM, מעבד דומה לזה הפועם בקרבם של הסמרטפונים שלכם, שמסוגל להריץ אנדרואיד ואובונטו ועולה הון של… 99 דולר.

כן, תארו לעצמכם שאתם יכולים לקבל מחשב שולחני שיספק את כל הצרכים הבסיסיים שלכם בפחות מארבע מאות שקלים. נשמע מופרך? ממש לא. הדגם הבא שמעליו, עולה אגב 159 דולר. בכך, היוטילייט מתחרה ישירות במחשבים שולחניים זעירים כמו ה-Chromebox של אסוס או ה-NUC של אינטל, שיקר ממנו.

ומה יש בפנים? מעבד Cortex A9 של Freescale במהירות של 1 גיגההרץ, לפחות חצי גיגהבייט זיכרון (בדגם הביניים והדגם העילי יש שני גיגהבייט זיכרון), אחסון בנפחים של ארבעה, שמונה או 32 גיגהבייט עם Micro-SD (בדומה ל-Raspberry Pie) או SSD בנפח הגדול, הוא מגיע עם ארבעה שקעי USB, יציאת HDMI, יציאת צליל אנלוגית ודיגיטלית ובדגם הביניים ומעלה יש גם בלוטות’ ו-Wi-Fi מובנים. וצריכת הזרם? כלום וחצי. המחשב הזה צורך חשמל כמו טאבלט ממוצע, וכיון שהוא לא מייצר חום רב, כתוצאה – הוא לא זקוק לפתרונות קירור כמו מאווררים, ולכן גם לא מרעיש.

כאמור, לקומפיולאב יש כבר שם טוב בעולם בתחום של מחשבי נישה זעירים מבוססי לינוקס (למרות שהחברה גם משווקת מחשבים עם Windows), וה-Utilite הוא אחרון בשרשרת של מחשבים זעירים ומוצלחים, כמו ה-fit-PC, Intense-PC וה-Trim Slice (היוטילייט הוא למעשה אבולוציה של האחרון) שהתחבבו על “משוגעי” מחשוב ברחבי העולם בזכות הגמישות שלהם, מחירם הנגיש וגודלם הפיזי הקטן שלרוב לא עולה על חפיסת סיגריות מגודלת (ראו גם תמונת השוואה מול צרור מפתחות).

קומפיולאב גם משתפת פעולה בהצלחה עם הפצת הלינוקס החביבה Mint (נגזרת של אובונטו, שהיא יותר ידידותית למשתמש שמהגר לראשונה ללינוקס), ביצירת ה-MintBox – מחשב קופסה זעיר, המבוסס על דגמי ה-Fit-PC, ומגיע עם Linux Mint מותקנת מראש. תחשבו על חוויה כמו של אפל, רק בלינוקס. ובמחשב קטנטן. לאחרונה הציגה קומפיולאב את הדור השני, MintBox 2.

 

עם ניצוץ, בלי מאוורר

כשמשוחחים עם האנשים של קומפיולאב, שהוקמה ב-1992 על ידי שני יוצאי אינטל, ניכרת שם איזו כנות עזה, אמונה שלמה בצדקת הדרך וניצוץ של גאונות טכנית – בדיוק אותו תמהיל שהקים בישראל עשרות סטארט אפים מבריקים, המחוזרים בידי חברות הענק ושנמכרים בעסקאות של מיליונים.

עירד סתווי

עירד סתווי

החברה החלה את דרכה כחברת ייעוץ הנדסית, ובנתה לוחות אם ומעגלים מודפסים ללקוחות שונים לפי דרישה, בעיקר לצרכים תעשייתיים. עם הזמן, והתפתחות הקשרים העסקיים עם מפעלי השבבים (כאמור, החברה הוקמה בידי יוצאי אינטל, כך שהקשרים כבר היו קיימים למעשה), החלה קומפיולאב לפתח מוצרים מורכבים יותר – כולל לוחות מודפסים של לוחות בת ומחשבים שלמים, שאומצו בהתלהבות על ידי התעשיה.

ולעניין שלמחשבים של קומפיולאב אין מאווררים, יש חשיבות. בהיעדרם של מאווררים, החברה יכולה לייצר מחשבים במארזים (קופסאות) אטומים לחלוטין, מה שמאפשר להציב אותם בסביבות של תנאים קשים שבהם מחשבים רגילים לא ישרדו תקופה ארוכה – כמו למשל, סביבות עתירות אבק כדוגמת מחצבות או אתרי קידוח, סביבות החשופות לרטיבות (מצלמות אבטחה למשל, התלויות על עמודים וחשופות לגשם) או אפילו במק’דונלדס.

עירד סתווי, מנהל המוצר הראשי של קומפיולאב מספר לנו שמסכי הפרסום בסניפים, אלה שמציעים לנו ארוחת ביג מק או מקצ’יקן, מופעלים על ידי מחשבים שלהם – בגלל רסיסי השמן הממלאים את האוויר בסניף (מטיגון הצ’יפס למשל) – מה שגם מחייב פתרון מחשוב נטול מאווררים, כדי שאלה לא ישאבו את רסיסי השמן פנימה, שיקצרו את חייו של המחשב משמעותית.

לוח עץ הומוריסטי שתלוי באולם הייצור של קומפיולאב מתאר את האבולוציה של המחשבים של קומפיולאב, שהחלה עוד עם מעבדי 486 עתיקים, עברה במעבדי פנטיום, המשיכה במעבדי XScale ו-Atom, וב-2008, הציגה קומפיולאב את המחשב הראשון שלה לשוק הצרכני, ה-Fit-PC.

 

הפועל הרובוטי העברי

בביקור שלנו במפעל ביוקנעם, מסביר לנו גדעון ימפולסקי, המנכ”ל והבעלים (שעם ג’ינס וחולצת טי שירט אדומה נראה יותר כאחד המהנדסים ולא כבעל הבית…), את סוד הקסם, מלבד היכולת ההנדסית וכושר ההמצאה של אנשי הפיתוח שלו – אוטומציה. לטענת גדעון, הדרך הנכונה להילחם בענקים מסין בהצלחה, היא שימוש באוטומציה ככל האפשר (מיד נדון בכך) ושמירה על כוח אדם מצומצם, על אף בקומפיולאב מועסקים לא מעט עובדים – אבל בעיקר בבדיקות, אריזה, שילוח וכמובן, פיתוח. עיקר הייצור נעשה על פס רובוטי ואוטומטי כמעט לחלוטין.

גדעון ימפולסקי

גדעון ימפולסקי

ואיך זה נעשה? עם מספר מצומצם של מכונות בעלות תפקיד ייעודי. לוחות המעגלים המודפסים מגיעים מוכנים עם תעלות נחושת ריקות, שיוצרו במזרח לפי מפרט של אנשי קומפיולאב. אלה נכנסים למכונה הראשונה, שיוצקת בדיל כמוליך כדי להפוך את הלוח לפעיל ולאפשר את זרימת החשמל במעגלים.

לאחר מכן, הלוחות עם יציקת הבדיל עוברים למכונות העיקריות (ושהכי הדהימו אותנו) – שתי מכונות בכל פס ייצור, בעלות זרועות רובוטיות שעובדות במהירות מסחררת (המהירות היא כל כך גדולה, עד העין מצליחה להבחין רק בתנועה מטושטשת), נוטלות שבבים (ג’וקים) המוזנים לתוכן באמצעות גלגלי סרט (דומים לסרטי הקלטה או גלגלי פילם של קולנוע), ומרכיבות אותם בלחיצה למקום המתאים בלוח.

 

מכונה שלישית “מצלמת” את הלוח ומשווה את מיקום הרכיבים לתכנון המקורי, ומוודאת שאכן כל רכיב, שקע, שבב, נגד וקבל אכן מצוי במקומו, ומבצעת תיקונים במידת הצורך.

השלב האחרון בפס הייצור הוא התנור המיוחד ש”אופה” את החיבורים ואת הבדיל ובעצם מסיים את בניית הלוח של המחשב. לקומפיולאב שני פסי ייצור שכאלה, שעובדים כמעט ללא הפסקה, ומייצרים אלפי מחשבים בחודש. העלות אגב, של כל אחת מהמכונות שתיארנו, היא מיליוני דולרים…

צרות של עשירים

משם יעברו הלוחות המוכנים סדרת בדיקות, חלקן ממוכנות באמצעות מכונה נוספת המצלמת את הלוח (ראו סרטון) ובודקת את מיקום הרכיבים וחלקן ידניות בידי העובדים והמהנדסים של קומפיולאב – בדיקות ובקרת איכות (QA) שמבטיחות שהלוח יוצא את המפעל כשהוא טוב וטרי וראוי למאכל.

לאחר שלב הבדיקות, מגיע שלב האריזה שבו נארזים הלוחות בתוך המארזים שלהם, מוצמדים להם כוננים קשיחים ושאר ציוד היקפי, הם מוכנסים לקופסאות הקרטון, ומועברים למחסן לשם שילוח.

אחת הסיבות שרובכם לא שמע על קומפיולאב, הוא שמרבית התוצרת של החברה מצפון הארץ מיועדת לייצוא. אם בכל זאת חשקה נפשכם במחשב קטן וכחול לבן, אתם יכולים להזמין אותו ישירות מהאתר. בחנות המחשבים המקוונת הוותיקה, פלונטר, מוכרת אף היא את המחשבים של קומפיולאב.

אבל כנראה שתצטרכו להמתין לצעצוע החדש שלכם מספר שבועות. מדוע? בשיחה שקיימתי עם סתווי, הוא “מתלונן” שלמחשב ה-Utilite שהוכרז ביולי, כבר יש אלפי הזמנות מוקדמות, ושהחברה מתקשה לעמוד בביקושים.

ולזה קוראים צרות של עשירים…

 

 

 

 

אולי תתחברו גם לאלה?

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות לאתר המחבר

ניב ליליאן

העורך האחראי של “החיבור”.

ניב ליליאן הוא עיתונאי חוקר בעל ניסיון של 16 שנה בכתיבה על טכנולוגיה, אינטרנט והשפעותיהם על פוליטיקה וחברה. כעורך ערוץ המחשבים של ynet בשעתו, הוא הוביל קמפיין עיתונאי נרחב ועיקש שהביא את סכנות המאגר הביומטרי לידיעת הציבור, ופרסם תחקירים על עוולות צרכניות כמו התערבות ספקיות האינטרנט הישראליות בתעבורת רשת לצד פרשנויות מורות נבוכים וקלות לעיכול.
פרט טריוויה: הוא העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את מנכ”ל גוגל.

תגובה אחתהשמיעו קולכם

השאר תגובה

banner