בהלה בקפה [דעה]

מכונת אספרסו תעשייתית מוזגת קפה

השבוע הוציאו במשרד הבריאות הודעה מבהילה, שלפיה מכונות קפה תעשייתיות (כאלה המשמשות בבתי קפה ובמשרדים), עשויות לפלוט חלקיקי עופרת אל תוך הקפה, ולכן ההמלצה היא – להפחית בשתיית קפה ממכונות, כלומר, אספרסו. חובבי קפה כמובן שמעו את ההמלצה הזו, וגיחכו – שאנחנו נוותר על קפה? הצחקתם אותנו. ואם נפרוט את הסיפור שמאחורי האזהרה המוזרה של משרד הבריאות לפרטים, נגלה שהגיחוך של חובבי הקפה היה במקום.

על אף שהסכנות של עופרת בקפה הן רציניות, התבהלה שגרם משרד הבריאות עם הודעתו, איננה. דבר ראשון, שליש מהמכונות שנבדקו נמצאות תקינות, ב-20% אחוז נוספים נמצאו רמות חלקיקים (20 מיקרוגרם לליטר) שעדיין מקובלות ונחשבות לא מסוכנות. בשאר הדגמים, לכאורה, נמצאו רמות עופרת מסוכנות.

אולם, כמה שאלות קשות ובמקומן, ששאלו השבוע עיתונאים את משרד הבריאות לא קיבלו מענה. ראשית, באיזה דגמים מדובר? את זה המשרד לא היה מוכן לגלות, לכאורה  כדי להגן על היבואנים. הפירמות החשודות הן ביאנקי ולה פבוריטה, שמשמשת הרבה בתי קפה בישראל. אבל האם מדובר במכונות חדשות? ישנות? כמה מהמכונות נאספו על ידי פקחים וכמה הובאו למכון התקנים על ידי יבואנים מתחרים? גם את זה לא אומרים במשרד הבריאות. העיקר להבהיל, אבל לא לנהוג בשקיפות ראויה.

טוחנים מים

שנית, סיפור העופרת בקפה הוא לא סיפור חדש. הממצאים של משרד הבריאות נוגעים בעיקר להליך ניקוי האבנית במכונות הללו, וכל בעל מכונה ביתית שניקה פעם אבנית במכונה שלו יודע שההמלצה, שגם מיושמת מדי ערב בבתי קפה מסחריים – היא לשטוף את המכונות ("להריץ בהן מים" בעגה) לאחר ההליך. כך שגם אם לכאורה, יש חלקיקי עופרת ברמה גבוהה מהמותר במים, הם נשטפים בתום הליך הניקוי, וכלל אינם מגיעים לקפה שאנחנו שותים בבית הקפה בבוקר המחרת.

כל העניין הזה מרגיז אף יותר, כשמסתכלים על הגופים המעורבים. ראשית, מכון התקנים. מכון התקנים תמיד מתגאה שהתקנים שלו מחמירים בכוונה כדי להגן על הציבור. אלא שבפועל, לעתים הם מחמירים מדי וכפי שכבר פורסם בעבר, לא תמיד משיקולים טהורים ונאצלים של הגנה על הציבור, אלא יותר כדי להגן על יצרנים מקומיים המעורבים בוועדות התקינה, ומוציאים ליבואנים את הנשמה בכוונה, ומהווים בפועל, חסם ייבוא. אז איפה היה מכון התקנים בשלבי האישור של המכונות המדוברות?

שתיים, משרד הבריאות. בימים של גילוי הסלמונלה בקורנפלקס, כשתלמה הוציאה לציבור גירסאות סותרות בניסיון לחפות על מעשיה, משרד הבריאות לא היה כה פעיל כמו בעניין מכונות הקפה, ושתק, דווקא במקום שנוכחותו הייתה נדרשת באופן נחרץ ותקיף – פיקוח מחמיר על יצרן מזון גדול בישראל. לא שכחנו למשרד הבריאות את חדלות האישים הזו.

מוטב שמשרד הבריאות יתעסק בדברים שהוא צריך להתעסק, כמו פיקוח מחמיר ולא מתחנף על יצרני המזון בישראל (ועוד לא דיברנו על הוויתורים בעניין סימון סוכר במזון), ובמקומות שבהן יש סכנה אמיתית לציבור במקום לעורר בהלה בקפה.

אולי תתחברו גם לאלה?

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות לאתר המחבר

ניב ליליאן

העורך האחראי של "החיבור".

ניב ליליאן הוא עיתונאי חוקר בעל ניסיון של 16 שנה בכתיבה על טכנולוגיה, אינטרנט והשפעותיהם על פוליטיקה וחברה. כעורך ערוץ המחשבים של ynet בשעתו, הוא הוביל קמפיין עיתונאי נרחב ועיקש שהביא את סכנות המאגר הביומטרי לידיעת הציבור, ופרסם תחקירים על עוולות צרכניות כמו התערבות ספקיות האינטרנט הישראליות בתעבורת רשת לצד פרשנויות מורות נבוכים וקלות לעיכול.
פרט טריוויה: הוא העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את מנכ"ל גוגל.

תגובה אחתהשמיעו קולכם

  • אהבתי-צודק- דיברת על שני גופים בירוקרטיים – חצי מוש…. – והלוא ידוע שהנושא הכי חשוב לגוף בירוקרטי = לשמר עצמו – מכאן תקינה קנטרנית – ומשרד של מגרדי ב…….

השאר תגובה

banner