הדואר בא היום, ברחפן אדום

matternet one

בחודשים הקרובים הדואר השוויצרי, חברת וורלד קרגו שווייץ (חטיבת משא האוויר של נתיבי אוויר שוויצריים) ומאטרנט (Matternet), יצרנית רחפנים מקליפורניה ישתפו פעולה בניסוי לבדוק את השימוש המעשי של רחפנים לצורכי שינוע – משיגור מוצרים לאזורים מרוחקים ועד משלוחים אישיים.

על אף שהשימוש המסחרי בהם לא אמור להתחיל אלא בעוד חמש שנים לערך (בכל הנוגע למסגרות חוקיות לצד מגבלות טכניות כמו חיי סוללה קצרים מדי כרגע), הדואר השוויצרי ושותפיו מנסים למצוא, כבר בשלב מקדמי זה, את הגדרת הצרכים והאפשרויות הטכנולוגיות הגלומות בשימוש ברחפנים. כמו למשל, העברת מצרכים במקרי אסון לאזורים מנותקים. אפשרות נוספת אפשרית היא שימוש ברחפנים למקרים בהם יש צורך בדחיפות ובשילוח מהיר, כמו דגימות מעבדה או תרומת איברים. כמובן, השימוש האלה תלויים בהסדרה החוקית, ובסילוק המכשולים הטכניים.

ולתכל’ס: הרחפנים שבהם יעשה שימוש בניסוי הם דגם של מאטרנט בשם One. הדגם הזה תוכנן במיוחד עבור משלוחים והוא פשוט לתפעול. הוא בעל מבנה קל, ועם יכולת להעביר מטענים במשקל של עד קילוגרם למרחק של יותר מעשרה קילומטר על טעינת סוללה בודדת. ה-One מסוגל לטוס באופן עצמאי לחלוטין, במסלולי טיס בטוחים המבוססים על תוכנה גם היא של מאטרנט. ההזנק הקליפורני מתגאה ביכולת של רחפניו לטוס מנקודה מוגדרת א’ לנקודה מוגדרת ב’, באופן אוטונמי לחלוטין וללא צורך במטיס מתמחה. למעשה, הדואר השוויצרי עומד לבחון מערכת שילוח שלמה, המבוססת כולה על רחפנים. ברוכים הבאים לעתיד.

ומה בישראל? 

נראה כי רחוק עוד היום שבו נראה שירות דומה, אם כי יש כבר בארץ פעילות יזמית לא קטנה בכל הנוגע לרחפנים.

במקביל, במגזר הציבורי גורמים כמו עיריית פתח תקווה שעושה שימוש ברחפנים לצורכי ניטור ואבטחה, כמו גם משטרת ישראל, העושה שימוש ברחפנים לאבטחת הרכבת הקלה בירושלים. לצד זאת, יש גם צלמי חתונות המשתמשים ברחפנים לצילומים באירועים ולצלם את החוגגים. אגב, השימוש האחרון לא ממש חוקי:

 לפי החוק, מותר להטיס רחפנים רק במרחק של 250 מטר מאזור מגורים, ולגובה של עד 50 מטר. בכל מקרה, החוק אוסר להטיס רחפנים מעל אנשים בגלל סכנת הפגיעה מאחד, מה שאומר שמי שמטיס רחפנים בזמן צילום אירועים כמו חתונות – בעצם עובר על החוק.

לפי סעיף 17 לחוק הטיס, הפעלה מסחרית של כלי טיס בלתי מאויש (ורחפנים נכללים בהגדרה הזו), דורשת רישיון הפעלה אווירית. קבלת רישיון כזה מרשות התעופה האזרחית במשרד התחבורה, כוללת קורס בן שלושה חודשים שבסיומו מבחן הסמכה. עלות הקורס וההסמכה יכולה להגיע גם ל-20 אלף שקלים, ואילו חידוש הרישיון הוא עניין של 3,000 שקלים בשנה.

העלויות האלה מרתיעות בעלי מקצוע המפעילים רחפנים, וכך, נכון לחודש אפריל, יש בארץ רק חברות בודדות בעלות הסמכה מתאימה מרשות התעופה האזרחית להפעלת רחפנים. לאלה, אגב, מותר לפעול בסביבות אורבניות. 

אז מתי נראה רחפנים של דואר ישראל מביאים לנו דואר וחבילות הביתה? כנראה שלא בקרוב.

אולי תתחברו גם לאלה?

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות לאתר המחבר

ניב ליליאן

העורך האחראי של "החיבור".

ניב ליליאן הוא עיתונאי חוקר בעל ניסיון של 16 שנה בכתיבה על טכנולוגיה, אינטרנט והשפעותיהם על פוליטיקה וחברה. כעורך ערוץ המחשבים של ynet בשעתו, הוא הוביל קמפיין עיתונאי נרחב ועיקש שהביא את סכנות המאגר הביומטרי לידיעת הציבור, ופרסם תחקירים על עוולות צרכניות כמו התערבות ספקיות האינטרנט הישראליות בתעבורת רשת לצד פרשנויות מורות נבוכים וקלות לעיכול.
פרט טריוויה: הוא העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את מנכ"ל גוגל.

השאר תגובה

banner