הסמארטפונים שלנו הם מחשבים לכל דבר, זה יודע כל אחד. אם כך, למה אנחנו לא עושים בהם שימוש כמחשבים?
למעשה, אין סיבה. הסמארטפונים שלנו כיום מציעים את אותה העוצמה של מחשבים ממוצעים שקנינו הביתה לפני פחות מעשור. לצורך הכתבה הזו, הלכתי לבדוק מדריך לקניית מחשב לתלמיד שכתבתי לפני 6 שש שנים בדיוק. המפרט הממוצע של מעבדי Core i3 אז, הציע מעבד במהירות שעון של 2.1 גיגההרץ, מהירות שרוב הסמארטפונים מגיעים אליה כיום, ועם יותר ליבות. גם כמות הזיכרון בסמארטפונים שלנו, זהה או עולה על זו של המחשב הממוצע של 2010-2011.
הדבר מתבקש, ועדיין, היו רק ניסיונות מעטים לאורך השנים להפוך את הסמארטפון, המחשב שבכיס, למחשב מלא, על ידי חיבור שלו למסך ולמקלדת. הניסיון הראשון והבוסרי לפני שנים היה של המוטורולה אטריקס, אבל מהלך הרבה יותר משמעותי ומתקושר בשנים האחרונות, היה הקונטיואום של מיקרוסופט בווינדוס 10, ונראה חלקלק להחריד. הבעיה היחידה? הוא היה מבוסס על ווינדוס מובייל, מנוחתה עדן. הטלפון היחיד שנולד ומיישם חלקית את החזון של מיקרוסופט, הוא ה-Elite X3 של HP, שעשינו עליו הצצה זה מכבר.
אבל עכשיו, סמסונג, ביחד עם הגלקסי S8, הציגה את התכונה של DeX – תחנת עגינה וממשק ייעודיים שאם תחברו אליהם את הגלקסי S8, תקבלו ממשק חלונאי ייעודי ומלא. האם זה עובד? קיבלנו את ה-DeX לסקירה.
חיבורים
סמסונג כוללת בקופסה של ה-DeX, רק את תחנת העגינה עצמה. לא מטען, שום כבלים נוספים או אביזרים לחיבור – עניין די מרגיז בהתחשב במחירה הגבוה של הערכה (ועוד נתייחס לכך בסיכום). מצד שני, תחנת העגינה היא יפהפיה: מדובר בקופסה עגולה, שחורה ואסתטית, מאוד עתידנית במראה.
המכסה שלה מחליק וחושף את הגומחה שבתוכה ישב הגלקסי S8, כאשר המכסה עצמו הופך להיות המשענת לטלפון, בתחתית יש כמובן, את תקע ה-USB-C שמקשר את הטלפון עם תחנת העגינה וגם משמש כשקע טעינה. אגב, היה הרבה יותר מגניב אם המשטח העגול היה משמש כטעינה אלחוטית.
בחלק האחורי של תחנת העגינה, נמצאים, כצפוי, מספר שקעים: שקע USB-C לחשמל (בלית ברירה, יש צורך להיעזר במטען המקורי של הגלקסי), שקע HDMI מלא לחיבור למסך, שקע רשת סטנדרטי (RJ-45), ושני שקעי USB לחיבור של התקנים כמו עכבר ומקלדת (אנחנו השתמשנו באחד כדי לחבר את המקלט/משדר של ערכה אלחוטית של עכבר ומקלדת).
כעת כל מה שנותר הוא להניח את הגלקסי S8 בעריסה, ועולה הממשק של ה-DeX. ראוי לציין שגם מכשירים אחרים עם חיבור USB-C יכולים לשבת בעריסה הזו ולהתחבר להתקנים, אולם, דרושה תמיכה ב-MHL כדי להעביר את התוכן למסך גדול דרך ממשק HDMI, וכמובן, הממשק שתיכף נדון בו, הוא פטנט ייחודי לגלקסי S8 ולא תמצאו אותו בטלפונים אחרים.
חיבור USB-C, מתאים גם לטלפונים אחרים בעלי השקע
חלונות נטולי ווינדוס
הממשק שעולה על המסך הוא ממשק שלא בכדי מזכיר את ווינדוס – כלומר, ממשק חלונאי מלא. בצידו הימני של המסך נמצא את שלושת כפתורי ההפעלה, כאשר הכפתור שבטלפון משמש בדרך כלל לפתיחת מגירת האפליקציות פה הופך לסוג של כפתור התחל, גם עם רשימת האפליקציות שמותקנות לנו בטלפון, אבל עם הפרדה לאפליקציות “רגילות” וכאלה שמותאמות ל-DeX, שזו בעצם “חנות” היישומים של DeX, עם יכולת להתקין אפליקציות נוספות.
בצדו השמאלי של סרגל היישומים, יש “מגש מערכת”, עם כל המחוונים שבאנדרואיד בדרך כלל מופיעים למעלה בווילון ההתרעות. בגדול, כל מי שעובד על ווינדוס, ירגיש מיד בבית.
וניכנס קצת יותר לעובי הקורה. ה-DeX מהווה ממשק מלא לטלפון. כל ההתרעות יועברו ישירות למסך הגדול, אפשר לכתוב סמסים ומיילים ישירות מהמקלדת, והכל עובד בהקשר הזה באופן חלק מאוד, אולי אפילו טוב יותר מהחזון של מיקרוסופט.
האפליקציות פועלות באופן דומה. כל האפליקציות של הטלפון יפעלו גם על המסך הגדול, אם כי לא במסך מלא. אפליקציות שמותאמות ל-DeX יפעלו במסך מלא.
ומה לגבי המבחר? הוא לא עצום, אבל מספק. יש כאן את כל אפליקציות הפרודוקטיביות המצופות, ובראשן חבילת אופיס של מיקרוסופט, למרות שהחנות של DeX מציעה גם חבילות פרודוקטיביות מתחרות. בנוסף, יש כאן את סקייפ, וונדרליסט, OneDrive ועוד אפליקציות רלוונטיות לעבודה משרדית ולעבודה בדרכים. DeX מציע גם חיבור ל-citrix ומערכות ניהול נוספות, שזה נהדר.
כך למשל, אין בעיה לעבוד על גיליונות נתונים של אקסל, או מסמכי וורד, במיוחד אם שמרתם אותם בענן של מיקרוסופט – או מקומית במכשיר. DeX גם מציעה סייר קבצים הגון, ודפדפן אינטרנט משלה, אם כי תוכלו להפעיל את הדפדפן הנייד המועדף עליכם בנקל (במקרה שלנו זה אופרה).
הבעיה היחידה שנתקלנו בה, היא החלפת שפה. כאן העסק קצת מקרטע, ועד שלא נכנסנו למעבה ההגדרות, ו-“קיבענו” מחדש את ההגדרה של המקלדת העברית, זה קצת צלע. בנוסף, צירוף המקשים להחלפת השפה הוא שיפט ורווח, אבל אפשר להחליף אותו בהגדרות. בגדול, כפיתרון חלופי למחשב עבודה משרדית בסיסית – ה-DeX של הגלקסי S8 הוא יותר מפיתרון הגון ותחליף מוצלח למחשב נייד מלא.
אבל מה קורה בגזרת המדיה והמשחקים? פה ה-DeX יותר חלש. לעריסה עצמה אין שום שקע לחיבור רמקולים – לא דיגיטלי ולא שקע אוזניות פשוט, וחבל. אמנם, ניתן להעביר צלילים דרך ממשק ה-HDMI, אבל זה לא פיתרון לצליל היקפי מלא, אם אתם מחוברים למסך ולא דרך מגבר. הפיתרון היחיד שלכם במקרה כזה, הוא לחבר רמקולים או אוזניות כלשהן בחיבור בלוטות’ לטלפון. אם יש לכם כאלה, אתם יותר מסודרים לצרכים של מדיה ומשחקים. מלבד זאת, ניסינו כמה סרטונים לצפייה ביוטיוב, לא נתקלנו בשיהוקים.
סיכום
Dex הוא פיתרון לא רע למי שרוצה להמשיך לעבוד בדרכים או בנסיעת עבודה, אבל מסיבה כזאת או אחרת לא רוצה להיסחב עם מחשב נייד. מצד שני, הוא לא חף מבעיות. ראשית, הוא לא באמת מהווה תחליף מלא למחשב נייד, אלא למטלות קלות וספציפיות, כמו עיבוד תמלילים, גלישה, גיליונות אקסל וירקות שכאלה. אם אתם מחפשים לשחק משחקים על מסך גדול ישירות מהסמארטפון, זה אפשרי, אבל תצטרכו מערכת צליל תומכת בלוטות’ כלשהי כתמיכה. בנוסף, המערכת עשויה עוד לקרוס פה ושם.
לבסוף, יש לנו את סוגיית המחיר, ופה, סמסונג ישראל ראויים לביקורת. המחיר הרשמי של ה-DeX עומד על 799 שקלים(!), שהם בעצם, 800 שקלים (ב-KSP הוא נמכר בפחות מחצי המחיר, משום מה). תמורת המחיר הזה, שגם הוא מפולפל מאוד בשביל אביזר היקפי, היינו מצפים שסמסונג לפחות יספקו איתו גם מטען וכבל USB-C, שלא לדבר על כבל HDMI כלולים בערכה – אבל לא כך הדבר, וחבל. זאת, במיוחד שאפשר במחיר הזה לקנות נטבוק קטן, חדש מהניילונים.
לסיכום, ה-DeX הוא פיתרון עבודה למי שבעיקר עובד על תוכנות משרדיות וקצת יותר, או נדרש בקביעות לענות באריכות על מיילים, ורוצה לעשות זאת מנוחות של מקלדת מלאה, בלי להיסחב עם מחשב נייד בדרכים – או כפיתרון של כלי עבודה בבית (בהנחה שבמשרד יש לכם מחשב רגיל), מבלי להזדקק למחשב או במקרה והמחשב הביתי תפוס.
[עדכון 17/8 – הסקירה עודכנה כדי לשקף הערת קוראים בעניין העברת הקול]