סנהייזר היא בין המותגים הוותיקים בתחום הצליל בכלל, ציוד הקלטה בפרט. החברה, שנוסדה ב-1945, כיום מגלגלת מחזור של כמעט 635 מיליון אירו. לאורך השנים הייתה לסנהייזר תדמית שמרנית ורצינית, אבל בשנים האחרונות, בעיקר בתחום האוזניות החלה החברה לפנות לקהלים יותר צעירים. סדרת הדגל שלה, מומנטום, החלה להעז בעיצוב תעשייתי, צעיר וחצוף, אבל עדיין מוקפד, עם רכיבים כמו בד אלקנטרה לציפוי כריות האוזן של בתי הרמקולים – אותו בד המשמש לעיטוף מושבים במכוניות יוקרה, שהוא רך, נעים ו…דוחה כתמים.
לצדה של סדרת המומנטום, החלה סנהייזר לטפח עוד סדרה, פשוטה וצעירה יותר מהמומנטום ה”מתוחכמת”, וכמובן, זולה יותר – סדרת האורבנייט. לדברי אנשי סנהייזר איתם שוחחנו בשעתו בתערוכת CES, הסדרה הזו מיועדת למי שמכונים המיליאנליים, כלומר, בני דור ה-Y, או ילידי שנות השמונים והתשעים, לערך שנחשבים לפתוחים ומחוברים. ובכן, מה סנהייזר מנסה למכור להם?
האורבנייט בעיצובן אמנם שואבות השראה מהמומנטום ה”בוגרות” יותר, אבל הן יותר צעירות בעיצובן, אם כי גם פחות נועזות בעיצוב לטעמנו. הזוג שאנחנו קיבלנו לסקירה הוא בכחול ג’ינס, עם תפרים לבנים בולטים בדומה… ובכן… לג’ינס.
אגף הבינוי
האוזניות בנויות היטב. בתי הרמקולים יושבים על מסגרת מתכת איתנה בצבע כחול, ומעלה הקשת העטופה בבד כחול, מעט דמוי ג’ינס, עם תפרים לבנים בולטים. האוזניות האלה מתקפלות לחלוטין לנשיאה קלה. צירי הקיפול עשויים מתכת, ונראה שגם הם בנויים היטב. בצדה התחתון, הקשת מרופדת בגומי לבן, בסידור שמזכיר את זה ב-Revo של ג’ברה. בתי הרמקולים עצמם עשויים פלסטיק וצבועים בכחול, אבל זהו פלסטיק איכותי ולא מקרקש כמו שרואים באוזניות זולות יותר. כריות האוזן הן בשחור, והן רכות ונעימות.
כבל החיבור הוא שחור ושטוח, מהסוג שמונע קשרים, והוא תואם לאוזניות באיכותו. בחלקו העליון קבוע השלט המובנה, בסידור המוכר של שלושה כפתורים: שני כפתור ווליום, וכפתור מרכזי למענה לשיחות והפעלה ועצירה של המוזיקה. התקע שלו מצויד גם בזיז שנכנס בסיבוב לתוך מגרעת תואמת בגוף, ונועל את הכבל במקומו, שלא יתנתק בסיבוך אקראי. האוזניות נוחות מאוד על הראש, נותרות יציבות גם בניעות ראש חזקות, ונוחות גם להאזנה ממושכת.
מחלקת הקול
בצד הצליל, ה-Urbanite מפיקות צליל חם ונעים, במיטב המסורת של סנהייזר. הבאסים פריכים אבל לא מפוצצים את האוזן. תוף הבאס וגיטרת הבאס שפותחים את You Know I am No Good של איימי ויינהאוס זצ”ל עשו לנו נעים בפנים, כמו גם הטרומבונים של Soul Bossa Nova של תזמורת הביג באנד של קווינסי ג’ונס.
גם בטווחי הביניים, האוזניות האלה מפיקות צליל חם ונעים. ב-Riding with the King ממש הרגשנו שהצמד קלפטון-קינג שר במיוחד בשבילנו, כולל גיטרות הבלוז החמות. תוצאות דומות קיבלנו ב-Take me out של פרנץ פרנדיננד ויכולנו לשמוע את החספוס ואת המאמץ בקולו של מארק קנופלר בביצוע החי של Telegraph Road, עם במה רחבה למדי של האצטדיון שבו הוקלטה ההופעה.
ולבסוף בטרבלים, ב-Throne Room מתוך פס הקול של מלחמת הכוכבים, היינו מרוצים למדי מהחצוצרות והכינורות של הסימפונית של לונדון, אם כי הרגשנו שהאוזניות הללו לא מצליחות להגיע לגבהים המקסימליים של ההקלטה המקורית כמו בזוגות בעלי מנעד רחב יותר, אבל עדיין, תוצאה מצוינת. תוצאות דומות קיבלנו ב-Train of Consquences של מגהדת’. חוץ מהתופים הרועמים של ניק מנזה, יכולנו לשמוע היטב את הגרולינג הייחודי של דייב מאסטיין שלא פעם עולה לגבהים, כמו גם הגיטרה המהירה כברק של מרטי פרידמן.
סיכום
בסך הכל, האוזניות האלה מצויינות לכמעט כל ז’אנר שתזרקו לעברן. מה שכן, מבחינת דחיפה ועוצמת צליל, היה משהו קצת חסר. ציפינו מאוזניות המיועדות לצעירים, לצליל טיפה יותר “בועט” ונשכני.
מחיר מומלץ על ידי היבואן: 695 ש”ח עבור ה-Urbanite שנסקרו כאן ו-795 ש”ח עבור ה-Urbanite XL (דגם Over Ear גדול יותר).
