fairphone 2 Photo by: fairphone CC BY-NC-SA

הכתבה בחסות:

[pro_ad_display_adzone id="7223" padding="1"]

 

ריהוט מודולרי, בנייה מודולרית, חשבון מודולרי, טלפון מודולרי ורכב מודולרי, נדמה שהחיים שלנו עצמם הפכו להיות מודולריים. ומה בכלל פירוש המילה מודולרי? התרגום העברי למודולרי הוא פריק, ומודולריות היא פריקות. הרעיון שעומד מאחורי מודולריות, הוא היכולת של חפץ או עצם, להתפרק, להתחבר עם עצמים עצמאיים אחרים וליצור עצם שלישי המורכב מהשניים הראשונים, שגם אותו ניתן לפרק ולהרכיב, לכלל יצירה חדשה לחלוטין.

מודולריות היא בעצם עיקרון פעולה או יצירה, שקיים כאמור, בהרבה מאוד תחומי חיים. בנייה מודולרית, למשל היא יצירה של מבנים בקלות ובמהירות, שניתנים להקמה, הרחבה או שינוי על ידי חיבור של לוחות אלומיניום יחדיו, שמהווים את שדרת המבנה ועליהם חיפויים שונים. באופן דומה, כבר שנים ארוכות אנחנו מכירים את הריהוט המודולרי – ריהוט שבנוי ממגוון יחידות שמתחברות זו לזו, ליצירת מערכת ריהוט גדולה יותר. כך למשל, אתם יכולים לחבר שולחן עבודה לספריה, או ספה אחת לרעותה. צריכים יותר מקום? עושים עיצוב מחדש וצריכים להפריד? ריהוט מודולרי יאפשר לכם להפריד את היחידות זו מזו, ללא צורך בעזרה של נגר. ריהוט מודולרי הוא בעל פריקות גבוהה ויכולת גבוהה לשינוי.

faraday2

מודולריות הולכת וחודרת גם לתחומי חיים חדשים, שבעבר היו קשיחים ובלתי ניתנים לשינוי. כך למשל, חברת פאראדיי פיוצ'ר, שפרצה לתודעה העולמית בינואר האחרון, רוצה להביא לעולם בשורה של מכונית מודולרית: מרכב אחד בסיסי, שאותו ניתן להרחיב ולכווץ על ידי הזזה, ,ועליו אפשר להרכיב "כיסויים" שונים: ממכונית מירוץ של נהג אחד, דרך מכונית משפחתית ועד משאית קלה אם אתם צריכים אולי במקרה להעביר דירה… הרעיון של פאראדיי פיוצ'ר הוא מהפכני, ודי תפס את חברות הרכבת המסורתיות בהפתעה גמורה ועם המכנסיים למטה. החדשנות של ה-FF01, דגם הקונספט של פאראדיי, היא מסוג החשיבה הרעננה שמשנה סדרי עולם.

הטלפון כלגו

אותה הגישה, של פריקות ומודולריות, מיישמים כיום גם בטלפונים חכמים. מי שחשב כבר לפני כמה שנים טובות על רעיון דומה לזה של פאראדיי, רק לטלפונים חכמים הוא הישראלי דב מורן, ממציא הדיסק און קי. הקונספט השאפתני שעמד מאחורי Modu הישראלית, הוא יחידה חכמה קטנה, "מוח", אם תרצו, שאותה אפשר להכניס לשורה של מארזים או מעטפות, ולקבל כל פעם טלפון שונה ביכולתיו,  או אפילו להכניס את המוח לחריץ מתאים ברכב או בהתקנים שונים בבית. אבל Modu לא רק שהקדימה את זמנה בכמה שנים טובות, אלא גם כשלה בסוג של היבריס, כשמורן גם התעקש לייצר את הטלפון בעצמו, במקום למכור את הרעיון המהפכני לענקית טכנולוגיה קיימת עם יכולות ייצור מוכחות. בסופו של דבר, מודו נסגרה והקניין הרוחני שלה נמכר לגוגל. זה היה אי שם ב-2010.

אחרי Modu, רעיון הטלפון המודולרי נכנס לתרדמת חורף של כמה שנים בשעה שטלפונים חכמים מכל הסוגים והמינים, מגלקסי, דרך G ועד מותגים סיניים עלומים, כולם מבוססים על אנדרואיד של גוגל, היו עסוקים בלכבוש את העולם. אבל ב-2013, הרעיון ניעור לחיים.

דייב האקנס, מעצב הולנדי, הגיש כפרויקט גמר ללימודיו באקדמיה לעיצוב באיינדהובן את PhoneBlocks. כאשר החשיבה מאחורי פונבלוקס, היא לפרק את הטלפון החכם לגורמים, לאבני בנייה קטנות, בלוקים, אותם ניתן להרכיב כמו לגו על בסיס מרכזי. אתם רוצים טלפון עם מצלמה יותר טובה? אל תקנו אחד חדש. פשוט שלפו את בלוק המצלמה, והחליפו אותו באחר. הלך הזיכרון? שלפו את בלוק הזיכרון ושימו אחד חדש. צריכים עוד נפח אחסון? הוסיפו עוד בלוק, בדומה למבנה של מחשבים שולחניים שכבר קיים שנים. האקנס ראה ב-PhoneBlocks משהו שהרבה יותר גדול מרק טלפון. לדידו של האקנס, PhoneBlocks היא תנועה של ממש שנועדה להפוך את כל תעשיית הסלולר על פיה. והרעיון תפס כמו אש בשדה קוצים: פונבלוקס השיג 950,000 תומכים ישירים ברשתות החברתיות, ותפוצה שהגיעה לקרוב ל-400 מיליון אנשים. הפעם, בניגוד למודו של מורן, הקרקע כבר הייתה פוריה ומוכנה.

האקנס החל לעבוד יחד עם מוטורולה, אז בבעלות של גוגל, שהחלו לעבוד על חזון דומה תחת שם הקוד פרויקט ארה (ARA). עד מהרה האקנס, ופונבלוקס נבלעו אל תוך המיזם הגוגליאני, שהובל בידי ATAP, צוות הפרויקטים המיוחדים של ענקית הרשת, או אם תרצו – הקומנדו של גוגל. פרויקט ארה עשה את החשיפה הגדולה שלו בוועידת המפתחים של גוגל בשנה שעברה, שם הראתה גוגל שהחזון של האקנס קרם עור וגידים – שידרה ראשית, שאליה אפשר לחבר ולפרק פשוט על ידי החלקה, מגוון של רכיבים – מעבד, זיכרון, מצלמה, סוללה וכל השאר. ברם, הקונספט של פרויקט ארה נתקל בקשיים שיצרה הפריקות: בשעה שבטלפון רגיל פשוט מלחימים את כל הרכיבים למעגל מודפס מרכזי ואין בעיות תקשורת, בטלפון של ארה, כיון שהכל חיצוני, התקשורת בין הרכיבים לבין עצמם הופכת להיות הרבה יותר סבוכה. הטלפון של ארה היה אמור להתחיל להימכר ב-2015, אבל ההפצה שלו נדחתה למועד בלתי ידוע בגלל הקשיים הטכניים.

במקביל, קמו לארה מתחרים. LG הקוריאנית נכנסה בסערה השנה לשוק של הטלפונים המודולריים. ה-G5 שלה, שמשך תשומת לב רבה בתערוכת ברצלונה האחרונה, מגשים גם הוא את החזון של מורן, אבל לא דרך יחידת "מוח" קטנה, אלא סמארטפון שלם: ה-G5 מגיע עם "משפחה" של אביזרים, או "חברים", כמו שב-LG אוהבים לקרוא להם. ל-G5 אפשר לצוות תוסף מודולרי של מצלמה, תוסף אחר לצליל משופר שפותח ביחד עם חברת הרמקולים באנג אנד אולפסן הדנית, משקפי מציאות מדומה בדומה ל-GearVR של סמסונג, ואפילו מצלמה רובוטית שיכולה לשמש כמצלמת אבטחה ביתית חכמה ונשלטת מהסמארטפון. ב-LG מבטיחים שלמשפחת המוצרים הראשונית יתווספו חברים נוספים, מה שיגדיל את המודולריות של ה-G5.

PuzzlePhone, הוא פרויקט מימון המונים שאפתני, ושמציע פחות פריקות ברמה של חלוקה לשלושה חלקים בלבד – השדרה, המוח והגוף. הוא הפציע עם הרבה רעש תקשורתי אי שם בסוף 2014, אבל כשל מלהשיג את יעד המימון השאפתני של 250,000 דולר. יחד עם זאת, אלחנדרו סנטקרו, הפיני שהוא הרוח החיה מאחורי פאזל-פון, ממשיך במטרה להפוך את הטלפון המודולרי שלו למציאות, ואף ממשיך לעדכן במרץ את תומכי הקמפיין שלו בתהליכי הפיתוח.

המתחרים הנוספים, שבאמת הגיעו לקו הסיום של מוצר בשוק כמו LG, הם fairphone. טלפון הוגן, הוא יוזמה מאוד חברתית באופיה: מדובר בפרויקט שמטרתו ליצור ולשווק טלפון שמיוצר בתנאי "סחר הוגן". זה אומר שלא משתמשים במתכות דמים בייצורו, ומקיים עוד עקרונות חברתיים בדומה למוצרי סחר הוגן אחרים, כמו קפה. הדגם השני של פיירפון, fairphone 2, במקרה, הוא גם טלפון מודולרי ופריק: את המסך שלו יכול הלקוח להחליף בעצמו, ואת שאר החלקים גם – בעזרת מברג פיליפס. יש הטוענים שבשל כך הוא לא ראוי לתואר פריק, אבל בניגוד לרוב מתחריו השאפתניים, ה-fairphone הוא מוצר שכבר נמצא על המדפים בחנויות. המפרט שלו אולי צנוע לעומת הטלפונים שזמינים כיום בשוק (ערכת שבבים סנאפדרגון 801 שכבר קצת מיושנת, שני גיגהבייט זיכרון, ומערכת הפעלה אנדרואיד 5.1), אבל בכל מקרה, האפיל המרכזי שלו הוא האחריות החברתית שבמסגרתה הוא מיוצר, קצת בדומה לאנשים שמתעקשים לרכוש מכונית חשמלית.

fairphone 2

אם ריהוט מודולרי ובנייה מודולרית הפכו להיות דברים שגורים בחיינו, כשחברות ענק כמו גוגל ו-LG ניצבות בצד היוצר והדוחף לצד יוזמות עצמאיות ונועזות כמו פאזל פון, אין סיבה שגם הטלפון המודולרי לא יהפוך להיות שגור בחיינו. כך או כך השנה הקרובה נראית כשנה שבה שוק הטלפונים הסלולריים עומד לחוות אבולוציה ולעבור לשלב הבא.

 

[pro_ad_display_adzone id="7223" padding="1"]

אולי יעניין אתכם גם...

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות

מערכת "החיבור"

מערכת אתר "החיבור". שורת ההיכר שלנו עבור כתבות שנכתבו על ידי יותר מכותב אחד מזוהה

5 תגובותהשמיעו קולכם

  • תודה לכתב שציין שרעיון המודולריות התחיל במודו שהקדימה את זמנה.

    צר לי מאידך שהכתב ייחס את כשלון (או מה שנתפש אז ככשלון) מודו ל"סוג של היבריס". אני יכול למנות הרבה סיבות לכשלון של מודו. רבות מהן הן החלטות שגויות שלקחתי. אבל אפילו במעמקי הרשימה הזאת לא נמצאת הסיבה המטופשת הזאת: "סוג של היבריס". ההסתמכות של הכתב היא על כתבה אחרת שנסמכת על כתבה אחרת שנסמכת על כתבה אחרת וכו' וכו' שלבסוף נסמכת על "ציטוטים" מדברי שהומצאו על ידי כתבים שאפילו לא ראיינו אותי.

    ישנה הכתבה שפורסמה בדה מרקר על ידי כתב צעיר שהסתובב בביתן שלנו בברצלונה ושמע אותי מדבר עם אחרים והוא ציטט מפי את המשפט האלמותי: "אם נוקיה יעתיקו אותנו הם יצטרכו ללכת להתפלל בכנסיה". זה משפט שמעולם לא אמרתי ואף לא היה עולה בחלומותי הפרועים ביותר. אני לא שולח אף אחד להתפלל בכנסיה או במקום אחר. כשדברתי עם הכתב לאחר הפרסום אמרתי לו שהמשפט הדומה ביותר שיכולתי להגיד הוא: "אם נוקיה יעתיקו את הקונספט של מודו זה יהיה כמו לירות לעצמם ברגל". התגובה שלו היתה פליאה. "מה? זה לא אותו הדבר?". לא. זה לא אותו הדבר.

    אמרתי גם שהשאיפה שלי היא ליצור חברה גדולה יותר ממה שאמ-סיסטמס הייתה. באמ-סיסטמס הבאתי את החברה (הרבה בזכות האנשים הנפלאים שהיו בה) מכלום למכירות של מיליארד דולר. האמנתי שאפשר להגיע ליותר מזה במודו ואמרתי שזו השאיפה שלי. יזם חייב לשאוף לעשות משהו גדול. ליצור אימפקט.

    זה לא היבריס. זו שאיפה לגיטימית. בעצם, שאיפה נדרשת כדי להצליח ביזמות.

    מעבר אלי הייתה קבוצה מדהימה במודו שעבדה קשה ברמה לא תאומן. מהחברה הזו יצאו לבסוף הרבה יזמויות נפלאות. מספיק כבר עם ה"כשלון בגלל היבריס", טיעון שפוגע סתם באנשים שלא מגיעה להם ההתייחסות הזאת. אם מעניין את הכתב למה מודו נכשלה (או איפה שגיתי בהחלטות שלי) הוא מוזמן להרים אלי טלפון או לשלוח אלי מייל.
    דב מורן
    [email protected]

    • דוב שלום,

      ראשית, כבוד גדול שאדם רב זכויות כמוך בתעשיה בא להגיב כאן, רק בעצם זה אני רואה מחמאה.

      אני לא יודע אם שמת לב, אבל אני הוא זה שכתב את מאמר הפרשנות המקורי ב-ynet לפני שבע שנים, ואני גם העורך האחראי של "החיבור", כך הכתב שהיה הוגן דיו להעלות כאן על נס את החלוציות של הרעיון שלך, הוא אותו אחד שגם כתב את הפרשנות ההיא.
      כך שאם אתה רואה שבסופו של דבר, אני בעיקר מתנהל בהגינות.

      שנית, לעניין האמירה, יש שני קולגות שלי שיעידו שהיא אכן נאמרה, והיה גם את הדיווח בדה מרקר, שאחר כך הוסר מהאתר (מאמר הפרשנות המקורי שלי עדיין מפנה אליו). אבל האמירה היא לא העניין ולא העיקר. חוששני שלקחת אמירה כללית שלי, שנועד לתאר הלך רוח מסויים בשפה ציורית לקורא ההדיוט לצורכי כתיבת הפרשנות של מהלכי החברה, והפכת אותה להערה אישית שמכוונת כלפיך, וצר לי אם אתה חושב כך או חלילה נפגעת, כי זו לא הייתה הכוונה. אני מאוד מעריך את החזון שלך, נטילת הסיכונים ויכולת ההמצאה ששינתה את פני עולם הטכנולוגיה, בלי כחל ושרק. כך סברתי לפני שבע שנים, ואני סבור כך גם עכשיו. ברם, לך יש את העבודה שלך, ולי את העבודה שלי, והיא לדווח, לפרש, להעיר ולהאיר – ויש לי תחושה שכל אחד מאיתנו, בתחומו, הוא "שחקן נשמה".

      ואני מאוד מאוד מאוד אשמח לשבת איתך לשיחה, ואשמח לשמוע את הסיפור של מודו מהאיש שיצר אותה, ובכלל לנהל איתך שיחה על עולם שבהכרח מרתק את שנינו, אחרת לא היינו עובדים בו כל כך הרבה שנים.

השמיעו את קולכם

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

banner