איפה בעולם יש מאגרים ביומטריים?

מפת מאגרים ביומטריים בעולם

לפני מספר ימים השיקה התנועה לזכויות דיגיטליות מיזם חדש בשיתוף הגולשים: מפת עולם שמראה, בזמן אמת, איזה מדינות דורשות מאזרחיהן להיכנס למאגר ביומטרי?

אנחנו בחברה טובה: מאגר ביומטרי לאומי הוא חובה במדינות כמו עיראק, אינדונזיה, פקיסטן, קניה וארגנטינה. מצד שני, מדינות מערביות, לפי האתר, אינן דורשות מאזרחיהן להיכנס למאגר. עוד מראה האתר איזה מדינות דורשות מאזרחיהן תעודת זיהוי לאומית, ואיזה מציעות לאזרחיהן דרכון ביומטרי.

בשעה שהצורך בהחלפת תעודת הזהות הכחולה והישנה של ישראל, בתעודת זיהוי חכמה, שמכילה בתוכה גם נתונים ביומטריים, הוא עניין שכמעט אין עליו עוררין, הצורך גם במאגר מידע מרכזי שילווה אותה ויכיל בתוכו את תמונות הפנים ואת טביעות האצבע של כל אזרחי ישראל, משל היו חשודים – נמצא במחלוקת קשה. השאלה "איזה מדינות מחזיקות במאגר ביומטרי חובה לאזרחים?" נמצאת תחת ויכוח מתמיד, מה גם שהמידע הזה משתנה תדירות.

מפת מאגרים ביומטריים בעולם

מתוך האתר.

הפרויקט שהקימה התנועה לזכויות דיגיטליות, בא לתת מענה אמין המבוסס על חוכמת ההמונים. אמנם, ללא מעט מדינות באתר עדיין אין מספיק מידע והגולשים מתבקשים לתרום את חלקם, אבל גם המידע הקיים הוא מרתק, גם לגבי מדינות ששקלו מאגר ביומטרי חובה – ונסוגו מכך.

מנגד, מסמך שהגישה הרשות לניהול המאגר הביומטרי לכנסת (PDF) בחודש דצמבר (ראו גם מטה) וסוקר מאגרים ביומטריים בעולם, ניכר שמנסה לערפל את האבחנה בין מאגרים גדולים אמנם, אך חלקיים בלבד (של חתכי אוכלוסיה מסויימים, כמו למשל, מבקשי דרכונים), ומערבב גם בין מאגרים שאינם מיועדים לאזרחי המדינה – לכאלה שכן.

במסמך של הרשות חוזרים ומדגישים את גודלם של המאגרים, בציינם שהם מכילים למשל, במקרה של ספרד, "כולל למעלה מ-15 מיליון רשומות" – אך אינם מתייחסים לגודלו של המאגר ביחס לגודלה של האוכלוסיה (בספרד יש 47.7 מיליון אזרחים, כלומר שהמאגר הגדול לכאורה מכיל בקושי שליש מהאזרחים).

זאת ועוד: חלק מהנתונים שמופיעים במסמך של הרשות, אינם מפורטים דיים כמו במסמך מקביל שהכין מרכז המידע והמחקר של הכנסת (PDF). כך למשל, במסמך של מרכז המחקר מצוין שחלק מהנתונים באחד המאגרים הגדולים בארצות הברית נמחקים ממנו לאחר חצי שנה – העובדה הזו אינה מופיעה במסמך של הרשות.

המיזם האזרחי של התנועה לזכויות דיגיטליות, עולה בימים אלה לרשת, לקראת הגשת דו"ח נוסף של הרשות לניהול המאגר הביומטרי לוועדת הכנסת המיוחדת לנושא, הכולל סקר שהוזמן מחברה חיצונית על מצבם של מאגרים ביומטריים בעולם. הוועדה תתכנס בשבוע הבא.

תגובת הרשות לניהול המאגר הביומטרי

ממשרד יחסי הציבור של הרשות לניהול המאגר הביומטרי, קריימר דווידוביץ' נמסר בתגובה:

העבודה שהכינה הרשות לניהול המאגר הביומטרי במשרד הפנים ומפורסמת גם באתר הרשות במלואה בנושא של ביומטריה ומאגרים ביומטריים בעולם מבוססת על עובדות קיימות ומוצקות ולא על ספקולציות כאלו ואחרות. קורא העבודה בתשומת לב, וודאי ישים לב כי טענות התנועה לזכויות דיגיטליות מופרכות ומעוותות את הכתוב בעבודת הרשות.

הרשות לניהול המאגר הביומטרי במשרד הפנים עומדת מאחורי כל מילה הרשומה בעבודה ונבדקה עם כל הגופים המוסמכים והרשמיים במדינות השונות.

הרשות איננה אחראית על עבודת ה.מ.מ.מ ולכן לא תוכל להגיב בשמה.

אנו חוזרים ומבהירים כי אנו עומדים מאחורי כל מילה הרשומה בעבודה.

 

 עוד חיבור בנושא: זה שדלף, וזה שידלוף: מאגר מחשבות

 

 

אולי תתחברו גם לאלה?

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות לאתר המחבר

ניב ליליאן

העורך האחראי של "החיבור".

ניב ליליאן הוא עיתונאי חוקר בעל ניסיון של 16 שנה בכתיבה על טכנולוגיה, אינטרנט והשפעותיהם על פוליטיקה וחברה. כעורך ערוץ המחשבים של ynet בשעתו, הוא הוביל קמפיין עיתונאי נרחב ועיקש שהביא את סכנות המאגר הביומטרי לידיעת הציבור, ופרסם תחקירים על עוולות צרכניות כמו התערבות ספקיות האינטרנט הישראליות בתעבורת רשת לצד פרשנויות מורות נבוכים וקלות לעיכול.
פרט טריוויה: הוא העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את מנכ"ל גוגל.

3 תגובותהשמיעו קולכם

  • הדיון על מה יש בעולם די מסיט אותנו מהבעיה.
    צריך לדון על הסכנות במאגר ולא מה עשו מדינות אחרות. לא ממש מעניין אותי מה קורה במדינות אחרות, המאגר מסוכן מאד והאמת הדליפה (הוודאית) שלו זה הדבר שאותי מדאיג פחות (למרות שזה בפני עצמו חמור)
    מה שאותי מטריד זה האנשים שיש להם גישה חוקית למאגר.

  • 1. מה קורה במדינות אחרות מעניין אם לוקחים בחשבון את אופי המשטר במדינות אלה.
    2. התגובה של משרד היח"צ של הרשות כל כך אופיינית לימים אלה: "קורא העבודה בתשומת לב, וודאי ישים לב כי טענות התנועה לזכויות דיגיטליות מופרכות ומעוותות את הכתוב בעבודת הרשות." בלי להדגים או להוכיח. פשוט "קשקוש בלבוש" וזהו…
    3. מאגרי מידע, מעבר לדליפותם הוודאית, הם אף פעם לא מוגבלים רק למידע שאמרנו שנאסוף מלכתחילה. כי אם כבר יש לנו כל מיני פרטים על האיש, בואו נוסיף עוד טור – באיזו הפגנה ראינו את הפרצוף שלו, על מי הוא כתב בפייסבוק וכו. מדינת משטרה, כבר אמרנו? עיין סעיף 1.

השאר תגובה

banner