חדש: טעינת תשלום מאוחדת ברב קו לכל אמצעי התחבורה הציבורית

רב-קו

החל מתחילת החודש התחוללה מהפכה זוטא בתחבורה הציבורית: כעת ניתן לטעון כסף ברב-קו במצבור אחד לכל כלי התחבורה הציבורית. הבעיה שאף אחד לא יודע על זה, כי משרד התחבורה תקשר את זה לציבור בתיאור הסתום "שימוש בערך צבור".

משמעות השינוי בשפה שגם מובנת לבני אדם, היא שכעת ניתן לטעון כסף בכרטיס ה-רב קו בהסדר נסיעה אחד ומאוחד, ולשלם איתו לכל אמצעי התחבורה ערכי טעינה של רב קוהציבורית, אוטובוסים או רכבת – למעט הרכבת הקלה בירושלים שתצטרף להסדר בעוד כמה חודשים.

זאת, בניגוד להסדר הקודם, שבו היה צריך לטעון ולרכוש כרטיסים לרכבת בנפרד מהערך הכספי הצבור לטובת שימוש באוטובוסים. כעת כמובן, ניתן גם לטעון כסף ב-רב-קו בתחנות הרכבת.

זאת ועוד, וכאן בהחלט צריך לומר מילה טובה על משרד התחבורה, ניתן לטעון כסף בהנחות משמעותיות. כך למשל, ניתן לטעון ערך של 37.50 שקלים תמורת 30 שקלים בלבד, או 187.50 שקלים בתשלום של 150 שקלים בפועל (ראו גם תמונה).

אוכלוסיות מיוחדות, כמו סטודנטים, אזרחים ותיקים או נוער נהנים מהנחות משמעותיות עוד יותר (החיסרון – אוכלוסיות מיוחדות דורשות כרטיס רב קו מזוהה שאינו אנונימי).  מה שכן, יש עדיין "לתקף" (התרגום העברי העקום משהו ל-Validate), את כרטיס הרב קו בנסיעות באוטובוס.

היוזמה הזו מצטרפת כחלק מהרפורמה האחרונה בתחבורה הציבורית, שיצרה אזורי נסיעה מטרופוליניים, שלהם ניתן לרכוש כרטיס יומי, שבועי או חודשי ולנסוע בתוך האזור באופן חופשי באמצעות אוטובוס או רכבת.

 

 

אולי תתחברו גם לאלה?

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות לאתר המחבר

ניב ליליאן

העורך האחראי של "החיבור".

ניב ליליאן הוא עיתונאי חוקר בעל ניסיון של 16 שנה בכתיבה על טכנולוגיה, אינטרנט והשפעותיהם על פוליטיקה וחברה. כעורך ערוץ המחשבים של ynet בשעתו, הוא הוביל קמפיין עיתונאי נרחב ועיקש שהביא את סכנות המאגר הביומטרי לידיעת הציבור, ופרסם תחקירים על עוולות צרכניות כמו התערבות ספקיות האינטרנט הישראליות בתעבורת רשת לצד פרשנויות מורות נבוכים וקלות לעיכול.
פרט טריוויה: הוא העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את מנכ"ל גוגל.

3 תגובותהשמיעו קולכם

  • זהירות – הכותרת מטעה!
    הערך הצבור אינו עובד בכל אמצעי התחבורה הציבורית, אלא רק באוטובוסים וברכבת הכבדה.
    ברכבת הקלה זה לא עובד והפקחים שם מחלקים מלא קנסות לכל המבולבלים שמנסים לשלם עם ערך צבור.
    זה אמנם כתוב בגוף הכתבה, אבל מי שיקרא את הכותרת בלי להתעמק, עלול לפול קורבן לקלגסי הרכבת.

    • העובדה מצוינת גם כאן וגם בהודעה של משרד התחבורה.
      לגבי הכותרת, הסבר קצר. בעבר היה בשימוש הטלגרף שהעביר ידיעות קצרות לרוב מקוטעות, עם חיבור לא יציב. כך נולד מבנה הכותרת המשולש, וזאת לפי סדר החשיבות בהעברת הידיעה.
      כותרת היא נושא הדברים החשוב ביותר, לאחר מכן משפט תיאור מעט יותר ארוך, ולבסוף המלל עם הפירוט המלא.
      כך שגם אם נקטעה התקשורת במהלך שידור – עיקר הדברים לפחות עבר לצד המקבל.

השאר תגובה

banner