ואז ג'ף בזוס הפך לרובוט ענקי, וזה כל מה שאני זוכר דוקטור…

ג'ף בזוס נוהג ברובוט הענק method 2

מי שעוקב בקביעות אחרי החיבור, יודע כמה אנחנו שונאים עיתונות צהובה וחפפנית, ומשתדלים מאוד לעשות כאן עיתונות אחרת. ולכן, די התעצבנתי כשראיתי בסוף השבוע אצל עמיתנו בגלובס ידיעה שהיא בדיוק כזו: צהובה וחפפנית, עם הכותרת המגוחכת: "ג'ף בזוס תועד בחליפה רובוטית שהופכת אדם לבעל כוחות-על".

ובכן, גלובס… לא. ה"חליפה" היא בכלל רובוט ענק בעל גפיים עם תא נהג, שמחקה את תנועות הגפיים של המפעיל. אולי הכתב של גלובס ראה יותר מדי סרטי "הנוקמים", אבל פה בערך מסתיים הדמיון לאיירון מן של טוני סטארק. שום "כוחות על". הרובוט, שמתנשא לגובה של כמעט ארבעה מטרים (ולא חמישה, כמו שכתבו בגלובס), יותר דומה לרובוטים שראינו באוואטר או ב"מצולות", אם כבר מתעקשים להשוות לסרטים. רובוטים, שנועדו כמוהו, לעבוד בסביבות שבהן בני אדם לא יכולים לשרוד, כמו כוכבים בעלי אטמוספירה רעילה או מצולות הים. הדמיון אגב לא מקרי – שניהם סרטים של ג'יימס קאמרון.

הרובוט, Method 2, מפותח בידי חברת הרובוטיקה הדרום קוריאנית הנקוק מיראי (ולא הנקיק מיראי), והוא אכן מיועד לעבודה בסביבות קשות כמו פני מאדים, שוקל טונה וחצי, ומחירו הוא כשמונה מיליון דולר. אגב, יש טענות שהרובוט הדו רגלי כלל עדיין לא מסוגל לצעוד, וכי הסרטים שמציגים אותו צועד הם זיוף. אבל את זה לא תקראו בגלובס.

מצד שני, בכנס MARS (ראשי תיבות מאולצים של מכונות לומדות, אוטומציה ביתית, רובוטים וחקר החלל) שנערך השבוע, ג'ף בזוס, המייסד של אמזון המארחת, נראה מאוד מתלהב כשהוא מנופף בזרועות של הרובוט הענקי באמצעות הזרועות שלו. ולא גלובס, לא כל תערוכה למוזמנים בלבד היא "חשאית". למעשה, התערוכה היא כה "חשאית", שג'ף בזוס פרסם בחשבון הטוויטר שלו את התמונות שלו נוהג ברובוט, וזה גם המקור העיקרי לכך שכלי תקשורת והציבור יודעים על זה.

אבל כן נראה כי ג'ף בזוס נמצא במסלול המהיר להפוך לנבל מסרט ג'יימס בונד: הוא מולטי מיליונר, יש לו קרחת ועכשיו גם רובוט ענקי עם ידיים.

עכשיו כל מה שחסר לו זה חתול.

אולי תתחברו גם לאלה?

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות לאתר המחבר

ניב ליליאן

העורך האחראי של "החיבור".

ניב ליליאן הוא עיתונאי חוקר בעל ניסיון של 15 שנה בכתיבה על טכנולוגיה, אינטרנט והשפעותיהם על פוליטיקה וחברה. כעורך ערוץ המחשבים של ynet בשעתו, הוא הוביל קמפיין עיתונאי נרחב ועיקש שהביא את סכנות המאגר הביומטרי לידיעת הציבור, ופרסם תחקירים על עוולות צרכניות כמו התערבות ספקיות האינטרנט הישראליות בתעבורת רשת לצד פרשנויות מורות נבוכים וקלות לעיכול.
פרט טריוויה: הוא העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את מנכ"ל גוגל.

תגובה אחתהשמיעו קולכם

השאר תגובה

banner
%d בלוגרים אהבו את זה: