אקמול – מה זה מכיל?

פרצטמול (Paracetamol) 

החומר הפעיל באקמול, ידוע גם בשם אצטמינופן. הוא נמצא בשימוש כמשכך כאבים כבר למעלה מ-60 שנה והתגלה עוד במאה ה-19. אבל רק לאחרונה הצליחו אנשי מדע לגלות הסבר אפשרי לאופן שבו הוא עובד. בגדול, פרצטמול מעכב ייצור של פרוסטגלנדינים, כימיקלים הקשורים ביצירת תחושת כאב והעברתו למוח.  

מחקר שנערך בקינגס קולג' לפני כשנתיים, גילה שלרכיבים מסוימים שאליהם הפרצטמול מתפרק, יש השפעה על חלבון בשם TRPA1, שנמצא על פני השטח של העצב, המשבש את ההעברה של המידע בין עצב לעצב – מה שבסופו של דבר, היה יוצר תחושת כאב במוח. לטענת החוקרים, הממצאים הללו מפתיעים, שכן TRPA1  זוהה בעבר כמעורר כאב – הוא נמצא כקולטן (רצפטור) לחומרים צורבים, כמו בצל או גז מדמיע.  

סין והודו הן היצרניות הגדולות ביותר של הפרצטמול, המספקות כ- 115 אלף טון של כדורים וקפליות מדי שנה – משקל שווה לזה של נושאת המטוסים האמריקאית נימיץ. 

עמילן תירס (Maize Starch) 

לא רק שניצל יכול להיות עשוי מתירס, ומגרעין התירס לא מפיקים רק פופקורן. העמילן המופק מהגרעין של הפרי הצהבהב (הידעת? תירס למעשה הוא תפרחת!) ומוכר גם בשם קורנפלור, משמש לעיבוי והסמכה בתעשיית המזון, ועל כן נמצא למשל בדייסות, ומשמש גם למניעת היווצרות גושים באבקות.  

בפעם הבאה שאתם מנסים להתיר קשר עקשן בשרוכי הנעליים, נסו לשפוך על השרוכים קצת קורנפלור לסיוע. תתפלאו איך הוא מתיר אותם בקלות. 

פוליוידון (Polyvidon) 

פוליוידון, הידוע גם בשם הארוך להפליא פוליויניל פירולידון או PVP, בקיצור, הוא פולימר שהתגלה ב-1939, ונמצא בשימוש בתעשיות רבות בשל יכולת הקשירה שלו, גם כחומר מייצב למזון וגם בתעשיית התרופות. עוד שימוש בהקשרים רפואיים שהיה לו בשנות החמישים הוא כתחליף פלזמה. ואם כבר בשנות החמישים עסקינו – החומר הזה הפך גם לתרסיס לעיצוב שיער אז, והיה אחראי לתסרוקות ענק א-לה מארג' סימפסון. הבעיה, שהוא סופח מים ולחות מהאוויר – מה שהיה מפיל את תסרוקות הענק עתירות הספריי (זה אגב נפתר באמצעות "ערבוב" עם סיליקון שיצר שכבת מגן מסביב לכל שערה). 

חומצה סטיארית (Stearic Acid) 

אחת מהחומצות השומניות הנפוצות ביותר, החומצה הסטיארית היא חומצה המיוצרת משומן מהחי או הצומח ומשמשת למניעת התגיישות (היווצרות גושים) בתעשיית המזון, ומתווספת לא פעם למוצרים בצורת אבקה, במטרה לשמור על מרקם חלק, אחיד ואסתטי של המוצר. היא מוכרת גם כתוסף המזון E570. בטמפרטורת החדר, היא תהיה בעלת מרקם שעוותי. החומצה הסטיארית מופקת בתהליך הידרוליזה (פירוק כימי על ידי לחץ מים גבוה ובטמפרטורה של כ-200 מעלות), ואפשר למצוא אותה גם בג'לים לגילוח, בנרות, בשמפו, במשחות שיניים ועוד.  

 
הידרוקסיפרופיל מתילצלולוז (Hydroxypropyl Methylcellulose) 

הידרוקסיפרופיל מתילצלולוז או HPMC בקיצור (מוכר גם בשם היפרומלוז), הוא פולימר טבעי, המשמש בתעשיות שונות – בנייה וגם בתעשיית התרופות, בין שאר השימושים, כציפוי התרופה. ההיפרומלוז משמש כקרום (ממברנה), ומאפשר שחרור מבוקר של התרופה.  הידרוקספרופיל מתילצלולוז נפוץ גם מאוד בשימוש בטיפות עיניים, בעיקר בשל היכולת שלו לספוח מים. בעזרתו, טיפות העיניים נשארות יותר זמן על קרנית העין, ונמנעת ההתנדפות שלהן. הידרוקספרופיל מתילצלולוז יופיע לרוב בצורה של אבקה בצבע לבן עד גוון בז'.   

אתילצלולוז (Ethylcellulose)  

אתילצלולוז הוא חומר דומה לקודם, המשמש בתעשיות המזון והתרופות. הוא מופיע כאבקה לבנה עד שזופה, ומופק מקליפת עץ בהליכים כימיים. לאתילצלולוז יש שימושים רבים בתעשיה התרופתית, כחומר ציפוי, מתקן טעם, קושר טבליות, וממלא נפח. בתעשיית המזון הוא משמש כחומר מעבה אבל גם לשימושים נוספים, כמו תחליב (חומר הגורם לשמנים ונוזלים להתערבב יחד), והוא מוכר גם כתוסף המזון E462.  

מונוגליצרידים די-אצטילים (Diacetylated Monoglycerides) 

מונוגליצרידים, תרכובות אורגניות הבנויות מגליצרול (גליצרין) וחומצה שומנית אחת, נמצאים בסוגי מזון שונים, למשל, לחם. מונוגליצרידים אצטילים (מונוגליצריד שחובר לו יחדיו עם חומצה אצטית, ובמקרה שלנו, כפי שמעיד השם, כנראה שתי מולקולות חומצה אצטית) משמשים בתעשיית המזון כחומר מתחלב, חומר מקציף, או כציפוי מגן למוצרי בשר, אגוזים ופירות כדי לשפר את חיי המדף שלהם, את המראה והמרקם. מונוגליצרידים אצטילים הם בעלי אלסטיות טובה, ולכן גם מוסיפים אותם לגומי לעיסה, והם משמשים גם לשיפור איכות של שומנים כמו מרגרינה.