"אם המוצר שפיתחנו לא מספיק טוב, אנחנו נמחק אותו"

matt kelly cropped

חברת דייסון, החברה שמייסדה, ג'יימס דייסון, המציא את שואב האבק הציקלוני, היא די חברה נחבאת אל הכלים. ובכל זאת, מדובר בחברה שמצויינות טכנולוגית חרוטה על דגלה. "כמו כולם, אנחנו מתוסכלים ממוצרים שאינם פועלים כראוי. כמהנדסי מוצר, אנחנו עושים משהו בקשר לזה. אנחנו ממוקדים בחדשנות ושיפור" – היא אמירה של ג'יימס דייסון עצמו שמתארת את החברה שהקים, שבכלל טרח והמציא את שואב האבק שלו, כי לא היה מרוצה מכך ששואב ה"הובר" שלו, שאז עוד היה מבוסס על שקית נייר, איבד כוח שאיבה עם הזמן.

לפני כמה שבועות השיקה כאן החברה את שואב האבק האלחוטי החדש שלה, ה-V6, אז התיישבנו לשיחה ארוכה עם מאט קלי, מהמהנדסים הצעירים של דייסון. לקלי, לדבריו, היה את הכבוד לעבוד על המאוורר חסר הלהבים של החברה ועל השואב הרובוטי שלה, ה-360Eye. 

כמה נקודות על הפעילויות הנוכחיות של דייסון?
"במשרד הראשי בעיר מונסברי יש בערך 400 עובדים, שכחצי מהם מהנדסים. שם נמצא מרכז המו"פ ואת הפעילות מסחרית והשיווקית אנחנו עושים באופן עצמאי, כדי להגן על המוצרים החדשים. אנחנו משקיעים 4 מיליון פאונד בשבוע על מחקר ופיתוח. קו המוצרים שלנו הולך 20 שנה קדימה, ואנחנו חברת טכנולוגיה מאחר שאנחנו מפתחים חלקים רבים במוצרים שלנו כגון המנוע, מחקר על סוללות ועוד".

אז אתם משתמשים רק ברכיבים שלכם?
"לא רק. אנשים חושבים שדייסון זה רק שואב אבק, אבל המחקר והפיתוח שלנו מתעסק בהמון דברים מעבר לשואבי אבק, אז כן, 99 אחוז מהרכיבים הם שלנו, ומשקיעים הרבה בהגנה על פטנטים כדי להגן על הטכנולוגיה. למשל בשואב אבק החדש האלחוטי השקענו המון משאבים, המנוע הדיגיטלי פותח על ידי דייסון רק בשביל דייסון, הכל מיוצר על ידי דייסון, התהליך לקח 15 שנים, 2 מיליון יורו הושקעו, וזאת הסיבה שהשואב מתחרה מול שואבים רגילים למרות שזה שואב אלחוטי. ההשקעה במחקר ופיתוח זאת הדרך בה החברה עובדת וזאת הסיבה שהביצועים של דייסון מיוחדים מהשאר".


עד עכשיו רוב המוצרים שלכם נגעו לאוויר. האם דייסון הולכת למקומות אחרים?

"נכון, שם יש לנו הרבה מומחיות, הרבה טכנולוגיות שלנו, כגון המנועים החשמליים עוסקים בהנעת אוויר בצורה אפקטיבית וזה נותן לנו יתרון אל מול המתחרים, מאחר שאנחנו מרחיבים את תחומי הפעילות ומשקיעים בטכנולוגיות אחרות ומכשירים שונים. אפשר להגיד שבעתיד לא נגביל את עצמנו לתחום הזה, אבל בלי ספק במחקר ופיתוח אנחנו לא מתעסקים רק עם אוויר. יש לנו 100 מכשירים חדשים מתוכננים ב-4 קטגוריות חדשות בארבע השנים הקרובות. אנחנו מתרחבים, גם במטה בבריטניה, ובהשקעה של 200 מיליון פאונד בדרום מזרח אסיה".

השואב הרובוטי קצת תפס אתכם בהפתעה…
"לא, למעשה ישראל היא מיקרוקוסמוס בשוק הרובוטים. בישראל היא אחת המקומות בו אחוז החדירה של שואבים רובוטיים הוא מהגבוה בעולם, במדינות אחרות זה לא כמו בישראל, באופן כללי, שואב רובוטי הוא מוצר מאוד מתוחכם ביחס לשואבים הפשוטים שקיימים בשוק".

הרובוט הראשון DC6 כמעט הושק בשנת 2000, אבל ההחלטה הייתה לא להשיק את המוצר וזאת לאור כמה דברים כמו המנוע והסוללה. באותו זמן זה היה מאוד מסובך. היו לו שלושה מחשבים, 700 חיישנים ולנסות להשיג מה שמנכ"ל החברה ואנחנו רצינו בזמנו, משמעותו הייתה שמדובר יהיה במכשיר גדול וכבד ולא היינו מרוצים מזה, אז זה תמיד היה חשוב לנו התחום הרובוטים, זה מאוד חשוב שהוא ינווט עצמי וינקה באופן יעיל. רב המתחרים עובדים על שיטה רנדומלית. הם זזים עד שנעצרים מסתובבים וכולי. זה אומר שהם יעברו על אותו שטח כמה וכמה פעמים, ושטחים שלא יגיעו אליהם כלל, הביצועים היו חשובים לנו. בגלל זה השקענו 16 שנה בנושא, שיהיה יעיל בניקיון וניווט ובגלל זה חיכינו".

"המטרה הייתה מכשיר "חוסך עבודה" (Labor Saving), כדי לעשות את הניקוי יעיל, לך דאגנו שהמברשת ניקוי תהיה באורך מלא, כדי שתנקה לאורך כל הדרך ולא רק במרכז. אנחנו לא מאמינים שמברשות צד יעילות, אולי הן מרימות קצת אבק, אבל מבחינת יעילות על שטיחים ורצפה אנחנו לא חושבים שהן אפקטיביות, ובכוונה בחרנו לא להשתמש בהן. השתמשנו במנוע החשמלי שלנו ה-V2, הוא מאוד דחוס כדי לחסוך במקום, אבל עדיין יכול לייצר כוח שאיבה חזק. הסבר קצר: כדי למדוד שאיבה משתמשים ביחידת אוויר לוואט. ב-360 השגנו 20 יחידות אוויר לוואט. רוב המתחרים לא מגיע אפילו ל-1 יחידת אוויר לוואט".

"כדי לזוז על מגוון משטחים, הניווט, יש לנו כיפה על הרובוט. אנחנו משתמשים במצלמה פנורמית שמסתכלת 360 מעלות והיא עוברת על התמונה כדי ליצור נקודות ייחוס. הרובוט בונה מפה של החדר, הוא יודע היכן הוא נמצא ביחס לחדר, והוא ייחשב את המסלול האידיאלי לניקוי, הוא יודע איפה הוא היה, וגם ללכת לטעינה ולחזור איפה שהוא הפסיק".


מה אחרי השואב אבק הרובוטי, מה הדבר הרובוטי הבא?

"יש לנו מפעלים במלזיה, ויש אנשים שמנסים להעתיק את הטכנולוגיה, ולכן ג'יימס והחברה מעדיפים לא לתת רמזים למתחרים, אבל כן אפשר להגיד שאנחנו מגייסים אנשים, חומרה ותוכנה, עובדים עם מחלקות רובוטיקה באוניברסיטאות, והמון השקעה בראייה ממוחשבת. לאחרונה השקענו בחברת סוללות שעושה סוללות בלתי נדיפות (Solid State Batteries), עם פונטציאל להגביר את הדחיסה של הסוללות".
 

מתי יושק ה-360 בישראל?

"יש לנו תוכנית שיווקית מסודרת שמבוסס על פי גודל שוק, כלכלה וכולי, לכן השווקים הבאים אחרי יפן (שם כבר הרובוט הושק – נ.ל.), הם ארצות הברית, בריטניה וקנדה, אבל אנחנו גם בודקים אפשרויות והזדמנויות בשווקים אחרים. למעשה, בגלל שהחדירה הגבוהה של שואבים רובוטיים ישראל נמצאת בראש הרשימה, אפילו אם ישראל לא תהיה בין הראשונים".

מה דיגיטלי במנוע שלכם? הרי מנוע זה מכשיר אנלוגי…

"במנוע הדיגטלי הרכיבים הסטנדרטיים הם מכניים ורגילים, הכוונה היא לבקר, שהוא דיגיטלי, ומאפשר למנוע להגיע למהירויות גבוהות במיוחד. הדינמיקה, האלקטרוניקה והתוכנה שבו, והכל עובד על מתקפים (פולסים), אבל מנוהל עם בקר דיגיטלי. עדיין יש בו גלגל הנעה ואלקטרומגנט, אבל ב-V6, אנחנו מתבדלים במהירויות אליהן אנחנו מצליחים להגיע. זה דורש הרבה מכניקה, אירודינמיקה והנדסת חשמל. דברים אלו יוצרים הרבה סוגיות שהבקר הדיגיטלי פותר. שם אנחנו השקענו את רב המחקר והפיתוח, הבקרים והרכיבים יושבים כולם באותו מקום, בנפח של כוס קפה. כשזה מגיע למכשיר אלחוטי, הגודל המשקל והצורה, כולם חוברים יחד למוצר שעוזר למשתמש.

dyson digital motor

המנוע הדיגיטלי של דייסון. לכל אלקטרומגנט מלופפים 46 מטרים של נחושת. זמן הליפוף למנוע בודד: 36 שניות

"לעומת מנועים אחרים שמסתובבים במהירות של 20 אלף סיבובים לדקה, המנוע הדיגיטלי מסתובב ב-110 אלף סיבובים לדקה, זה מתרגם לכח שאיבה גדול באמצעות מנוע קטן, עם טכנולוגיית סוללה מתקדמת, אנחנו יכולים לוודא שהמהירות תהיה עקבית. אצל המתחרים אולי בתחילה המהירות טובה, אבל אחרי 2-3 דקות המהירות יורדת, וזאת בגלל טכנולוגיית הסוללה. אצלנו השואב מספק כ-20 דקות עד חצי שעה של שימוש רציף ללא טעינה וללא איבוד עוצמה. מהניסיון שלנו, ניתן לראות שינוי בהרגלי הניקיון, זה מחסום פסיכולוגי שצריך לעקוף, פשוט לקחת את השואב מהקיר ולהשתמש, לכן אנחנו רואים שבשימוש שוטף המשתמשים לא מנצלים את כל ה-20 דקות. אחת לשבוע אנשים עושים ניקוי גדול, וזמן הניקוי הכולל הוא 60 דקות, ובמשך השבוע מחזורי ניקיון קטנים יותר".

חלק מהמוצרים שלכם מעוצבים כמו כדור. למה?
"הכדורים בשואבי האבק זה כדי לאפשר ניווט קל, וכל הרכיבים נמצאים בתוך הכדור, אנחנו עושים בדיקות מעבדה, לבדוק כמה כח אנשים צריכים להשקיע כדי להזיז את השואב, אנחנו לוקחים בחשבון את המשתמש כאשר אנחנו בונים מוצרים".
"אנחנו משתמשים בטכנולוגייה של הכדור בעיקר בצירים, ויש לנו ראש ניקוי חדש במיוחד לניקוי רצפות.
יש שתי גישות בנושא, האחת להרים כל חלקיק אבק שנמצא בין האריחים, לשם כך צריך ליצור אטימה טובה, ולחץ גבוהה כדי לשואב הכל, הצד השני אם תשתמש בראש כזה בשביל לשאוב למשל קורנפלקס שנפל, אתה תצטרך להרים ולהוריד את הראש כדי לשאוב אותו. כדי לשאוב חלקים גדולים, צריך לאפשר לאוויר להיכנס, אבל אז מאבדים כח שאיבה, זה היה האתגר. אז יצרנו מברשות שיש בהן חלק אחד רך וחלק אחד קשה כדי לטפל בשתי המטלות בו זמנית בלי לאבד כוח שאיבה".

מה לגבי שימוש בסיליקון במברשת? בזה רוב המתחרים שלכם משתמשים…

"אנחנו רואים שהשימוש בשילוב של סיבי ניילון ופחם משיגים את התוצאות שאנחנו מחפשים. סיבי הפחם לא יוצרים חשמל סטטי. יש לנו מבחנים מיוחדים לשערות של בעלי חיים, אנחנו יודעים שהמשתמשים שלנו קונים את המוצר שלנו בשביל המטלה הזאת, ואנחנו לוקחים זאת בחשבון. עוד משהו: האוויר שיוצא מהשואב אבק שלנו, יותר נקי מהאוויר שנכנס. הפילטרים מחזיקים לכל החיים, לא צריך להחליף אותם, וזאת מאחר שהציקלונים עושים את עבודת הסינון. לג'יימס היה ציקלון אחד בשואב הראשון, וככל שמוסיפים קונוסים זה מאפשר ליצור סינון טוב יותר, ואז הפילטרים הם רק קו ההגנה האחרון".

dyson carbon fiber bristles

מברשות העשויות משילוב של סיבי ניילון וסיבי פחם ש"מרימים" אבק דק מרצפות קשות.

למה אתם עושים בעיקר מוצרי פרימיום?

"לפתח את הטכנולוגיה החדשה מצריך המון השקעה כספית, זה מודל עסקי ברור להשקיע בחזרה את הכסף. אנחנו לא מחלקים כסף למשקיעים (החברה היא פרטית – נ.ל.). יש לנו שני מילעארד דולר מחזור שנתי, ואת רובו אנחנו משקיעים במחקר ופיתוח, ובחומרים החדשים והטובים ביותר כדי ליצור מוצרי פרימיום. אנחנו לא רוצים להציע מוצר "ממוצע". אם המוצר שפיתחנו לא מספיק טוב, אנחנו נמחק אותו, זאת המנטליות. ביחד עם ההשקעה בפיתוח – גורמים למחיר".

אולי תתחברו גם לאלה?

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות לאתר המחבר

ניב ליליאן

העורך האחראי של "החיבור".

ניב ליליאן הוא עיתונאי חוקר בעל ניסיון של 15 שנה בכתיבה על טכנולוגיה, אינטרנט והשפעותיהם על פוליטיקה וחברה. כעורך ערוץ המחשבים של ynet בשעתו, הוא הוביל קמפיין עיתונאי נרחב ועיקש שהביא את סכנות המאגר הביומטרי לידיעת הציבור, ופרסם תחקירים על עוולות צרכניות כמו התערבות ספקיות האינטרנט הישראליות בתעבורת רשת לצד פרשנויות מורות נבוכים וקלות לעיכול.
פרט טריוויה: הוא העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את מנכ"ל גוגל.

3 תגובותהשמיעו קולכם

השאר תגובה

banner
%d בלוגרים אהבו את זה: