"אנחנו לא רק צופים במשהו, אנחנו מנסים לשנות אותו"

Dale Dougherty

דייל דוהרטי, מייסד ועורך המגזין Make, הגיע השבוע לישראל לרגל כנס Shaping The Future 3, שעורכת השבוע חממת MindCET של המרכז לטכנולוגיה חינוכית. הכנס, כמובן, יעסוק בחיבורים העתידיים של חינוך וטכנולוגיה. שוחחנו איתו על דמותם של המייקרים, היוצרנים (בהיעדר מילה טובה) יותר – אותם משוגעים לדברים שיוצרים מכשירים והמצאות יש מאין או לוקחים מוצרים קיימים ומשנים אותם באופן יצירתי.

דוהרטי הוא גם מהמייסדים של הוצאת ספרות המחשבים א'וריילי, והאיש שטבע את המונח "Web 2.0". את המגזין ליוצרנים הקים ב-2005, שמאז התפתח לא רק למגזין, אלא גם לירידים ליוצרנים שמתפרסים על פני 131 מיקומים ברחבי העולם. אחד האחרונים שבהם, אגב היה בירושלים במוזיאון המדע. אז מה עושים בכלל ביריד שכזה?

"יריד שכזה הוא חגיגה של התרבות שלנו", אומר דוהרטי. "היריד נע בטווח רחב בין אמנות לטכנולוגיה, כאשר ביריד האחרון שערכנו הוצגו יותר מאלף ומאתיים פרויקטים. זה אירוע שמכוון למשפחות, ויש ילדים מתרוצצים", הוא מציין בחיוך. "הייתה לנו תצוגת אפנה של מחשוב לביש, כאשר על המסלול צעדו גם אנשים עם גפיים תותבות ומבני גוף שונים. זה היה מאוד השראתי". הירידים האלה הם גם המקום של היוצרנים לקבל משוב מעמיתיהם, ועוד נגיע לזה בהמשך.

שאלתי את דוהרטי, מה בעצם מאפיין יוצרנים. " ליוצרנים יש כל מיני מניעים ליצור דברים, למשל תוכנה. הם מחפשים ממשק עם אנשים אחרים דרך טכנולוגיה, הם מאוד ניסיוניים. הם עלולים לפתור בעיות חשובות, אבל במקור, הם פשוט מנסים לפתח דברים. אנחנו רואים חדשנות בצורה הטהורה שלה", אומר דוהרטי, שנחשב לאחד מאבות הקהילה של היוצרנים.

"קהילת המייקרים מבוססת המון על שיתוף", מספר לי דוהרטי בשיחת טלפון מסן פרנסיסקו. " הענין הוא להראות לאנשים את העבודה שלך ולעשות. יוצרנים הם אנשים לא שיפוטיים, הם משתפים ויש ערכים שהם חלק מהקהילת המייקרים. הם אנשים בין תחומיים, ומערבבים דברים שבדרך כלל מפרידים אותם", הואר מתאר. "אנשים באים לפסטיבל, עם אבטיפוס הם מקבלים עליו פידבק, מגייסים כסף בקיקסטרטר ומקימים חברה. זה עניין תרבותי. אנחנו לא רק צופים במשהו, אנחנו מנסים לשנות אותו".

מהתיאור של דוהרטי עולה עוד שאלה חשובה. התיאור שלו של היוצרנים דומה באופן חשוד לתיאור שבו מתארים האקרים, שגם הם מנסים להבין איך דברים עובדים ולהוסיף להם יכולות שלא נמצאות במפרט היצרן… מסתבר שההבדל בין האקרים הוא בעיקר סמנטי, ועיקרו – תדמית. האקרים נתפשים כ"אנשים רעים", אבל למייקרים, יש כנראה יחסי ציבור טובים יותר:

רובוט-אומן

"כשהתחלתי את המגזין, התבססתי על סדרת ספרים שנקראה HACK. חשבתי לקרוא למגזין HACK", אומר דוהרטי. "להאקינג יש משמעויות שליליות. אז באתי עם המילה MAKE, והמילה מייקר ויש לה קונוטציה חיובית. זה מונח מטריה שתחתיו נמצאים אמנים, מהנדסים, רובוטיסטים וטבחים. האקר מאוד מזוהה עם מחשבים, ומייקרים זו גירסה מורחבת ומכלילה יותר", הוא מסביר.

ואיך התנועה שלו עתידה להשפיע על עתיד האנושות? כאן דוהרטי מרחיב בשמחה. "אנחנו מנסים להכניס מרחבי עבודה למייקרים לספריות בבתי ספר, ובאמת לתת לילדים את ההזדמנות לעשות פרויקטים. לרוב בתי ספר מתמקדים ברובוטיקה, אבל מייקריות ביסודה היא אינטר דיסיפלינרית, ויכולים להיות לך אפילו רובוטים שהם אמנים. אחת ההשפעות ארוכות הטווח של המייקרים תהיה השפעה על מערכת החינוך. הרעיון הוא להכניס את היוצרנות להוראה – מורים כמנטורים ולא מרצים, ולהזמין את התלמידים לאינטראקציה אמיתית עם העולם. באמריקה, זו תנועת שורשים. תוכניות האצה וכאלה? הן לא נותנות השראה". סבור דוהרטי.

ולקינוח, אנחנו שואלים אותו מה דעתו על הרומן שמנהלת מיקרוסופט עם היוצרנים, ולכך שהיא מוציאה גירסאות של ווינדוס 10 עבור מסדות של יוצרנים כמו ארדואינו ורספברי פאי. "אני חושב שהיוזמה של מיקרוסופט נפלאה! זה שמיקרוסופט הופכת את Windows 10 זמינה למערכות האלה", הוא אומר. "לינוקס בשעתו הייתה האופציה האחרת. ל-Windows יש ספריה התקנים עצומה וזה יפתור בעיות חשובות לאנשים".

 

 

 

 

אולי תתחברו גם לאלה?

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות לאתר המחבר

ניב ליליאן

העורך האחראי של "החיבור".

ניב ליליאן הוא עיתונאי חוקר בעל ניסיון של 15 שנה בכתיבה על טכנולוגיה, אינטרנט והשפעותיהם על פוליטיקה וחברה. כעורך ערוץ המחשבים של ynet בשעתו, הוא הוביל קמפיין עיתונאי נרחב ועיקש שהביא את סכנות המאגר הביומטרי לידיעת הציבור, ופרסם תחקירים על עוולות צרכניות כמו התערבות ספקיות האינטרנט הישראליות בתעבורת רשת לצד פרשנויות מורות נבוכים וקלות לעיכול.
פרט טריוויה: הוא העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את מנכ"ל גוגל.

השאר תגובה

banner
%d בלוגרים אהבו את זה: