טכנולוגיה בשירות האנושות: אוכלים חרגולים, מזהים מחלות ומגדלים ירקות

במוזיאון הבנקאות שבפינת הרחובות הרצל לילינבלום בתל אביב, התרחש השבוע אירוע יוצא דופן בסצינת הסטארטאפים התל אביבית. בניגוד לעוד תחרות על זכות כניסה לאקסלרטור כזה או אחר, הסטארט אפים שהציגו באותו ערב, כולם בלי יוצא מהכלל, רוצים לעזור לאנושות.

את הערב ארגנה קרן הון הסיכון סמוראי האוס, שהיא השלוחה הבינלאומית הראשונה של סמוראי אינקיובייט, מדגרת  הזנקים יפנית שקמה ב-2014 ומשקיעה בטכנולוגיות חדישות, מחוץ ליפן.

החברה אולי הכי מוכרת שהציגה, ודווקא אותה פספסתי, הייתה סופרמיט, שמפתחת תרביות בשר עוף לייצור המוני כאשר המטרה שלהם היא לייצר בשר למאכל – אבל ללא סבל לחיות. מצד שני, חברה מסקרנת אחרת שהציגה, שגם היא בעסקי החלבון, היא Hargol Foodtech או בעברית יפה – חרגול טכנולוגיית מזון. חרגול הם לא חברת היי טק במובן המקובל בכך שהם מתמחים ב…גידול חרגולים בשבי.

מסתבר שלגדל חרגולים בשבי זה עסק לא פשוט, והחברה פיתחה שיטה לגידול מהיר של חרגולים בשבי (קיצור משמעותי על מחזור גידול של תשעה חודשים באופן טבעי) ובתנאים סניטריים כי אותם חרגולים הולכים ל…תעשיית המזון. כן כן. מסתבר שאבקת חלבון שמקורה בחרגולים או צרצרים היא מצרך מבוקש. חרגול פודטק טוענים שהם יכולים להפיק יותר חלבון בעלות פחותה, עם שולי רווח גבוהים,   ושכבר עומדים בתור למוצר שלהם – בין השאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות החדשות של ג'נרל מילס – אחת מענקיות המזון של ארצות הברית שאולי תהיה לכם יותר מוכרת בתור "החברה שמייצרת את צ'יריוס".

ואם חרגולים זה לא הקטע שלכם וגם לא סטייק צרצר, אז מה דעתכם לנסות לגדל מערכת שתגדל לכם גם בורי וגם ירקות לארוחת הצהריים? LivingBox שגם התחרתה, מייצרת מערכות מזון הידרופוניות ואקוופוניות. הידרופוניות כמובן זה כינוי למערכת צמחים שצומחת במים ללא צורך באדמה אבל המערכות היותר מעניינות שלהם הן המערכות האקוואפוניות, שמשתמשות באקווריום של דגים ומעליו מערכת הידרופונית של ירקות. המערכת משתמשת בהפרשות הדגים ובקטריות, כדי ליצור דשן לצמחים.

מעבדה בסמארטפון

אבל לא רק חברות פודטק הציגו באותו ערב במוזיאון הרצלילינבלום. גם חברות שמנסות לפתור בעיות נפוצות של מחלות בעולם הראשון ובעולם השלישי. VoiceItt למשל, מפתחת מערכת זיהוי קולי לבעלי מוגבלויות דיבור, על הדרך מביכה חברות כמו נואנס וגוגל. בשעה שהחברות המסחריות מתמקדות בזיהוי קולי לאנשים רגילים, VoiceIt רוצה לזהות מילים שדוברים בעלי מוגבלויות דיבור מבטאים. זה לא רק יקנה לבעלי מוגבלויות דיבור קשות את היכולת להדבר ולהיות מובנים, אלא גם עשוי לשמש זיהוי קולי של עוד שפות ולקדם את כל התחום בכללותו.

בזינוק מרהיב לעולם השלישי, EFA Engineering for all, מפתחת משהו שיכול לסייע בזיהוי של מחלות מדבקות – באמצעות הסמארטפון. מדובר בהתקן חיצוני שמתחבר לסמארטפון, ושניתן להריץ בו דגימות דם לבדיקה כדי לזהות וירוסים ומחלות מדבקות – סוג של מעבדה ניידת בכף היד של הרופא או המתנדב.

והזוכה של הערב, Emerald, גם היא עושה שימוש יוצא דופן בסמארטפון, אבל לבדיקה ביתית, והאפליקציה שלה כבר זמינה להורדה – סרטן העור, מלנומה, הוא אחד מסוגי הסרטן האלימים שקיימים. רובנו הולכים להיבדק אצל רופא עור פעם בשנה כדי שיעקוב אחרי השומות שלנו, אבל הפיתוח של אמרלד מאפשר לנו לצלם את הגוף שלנו בכמה צילומים ממרחק של מטר, ולקבל אבחון ראשוני ומעקב אחרי השומות ונקודות החן שלנו. כמובן, האפליקציה יכולה להעביר את המידע הזה גם לרופא העור במידת הצורך.

צ'יאונה או סמפו סוגיהארה, קונסול יפן בקובנה בזמן מלחמת העולם השנייה וחסיד אומות העולם, שהציל אלפי יהודים בכך שהנפיק להם ויזות יפניות, גם ללא אישור הממשלה היפנית שלזכרו התקיימה התחרות של סמוראי האוס, בוודאי היה גאה.

 

אולי יעניין אתכם גם...

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות לאתר המחבר

ניב ליליאן

העורך האחראי של "החיבור".

ניב ליליאן הוא עיתונאי חוקר בעל ניסיון של 21 שנה בכתיבה על טכנולוגיה, אינטרנט והשפעותיהם על פוליטיקה וחברה. כעורך ערוץ המחשבים של ynet בשעתו, הוא הוביל קמפיין עיתונאי נרחב ועיקש שהביא את סכנות המאגר הביומטרי לידיעת הציבור, ופרסם תחקירים על עוולות צרכניות כמו התערבות ספקיות האינטרנט הישראליות בתעבורת רשת, לצד פרשנויות מורות נבוכים וקלות לעיכול.
פרט טריוויה: הוא העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את מנכ"ל גוגל.

תגובה אחתהשמיעו קולכם

השמיעו את קולכם

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

banner