כל מה שאתם צריכים לדעת על ג'ונו וצדק

בעוד כמה שעות (6:20 לפנות בוקר שעון ישראל), החללית ג'ונו של נאסא תיכנס למסלול סביב צדק. בכך, תסיים החללית מסע בן חמש שנים לכוכב הגדול ביותר במערכת השמש. מדובר בתמרון קשה, שאם יצליח, יכניס את ג'ונו (הקרויה על שמה של אשתו של יופיטר, שמו הלועזי של צדק), למחקר בן 53 ימים במרומי האטמוספירה של צדק.

במסגרת התמרון, שנאסא מכנים בראשי תיבות JOI (הכנסה למסלול יופיטר), ג'ונו תאט ל-1,212 מייל לשעה במשך 35 דקות על מנת להיתפס בכוח המשיכה של הענק. סקוט בולטון, המדען הראשי של המשימה אמר ל-FC, כי: "אנחנו חייבים להפעיל את הרקטות בדיוק בזמן הנכון, לכמות הזמן הנכונה, בכיוון הנכון. אם זה לא יקרה ברגע שנגיע לצדק, אנחנו פשוט נטוס לידו – והלכה המשימה".

אבל אם הכל יצליח, ג'ונו, שאורכה עשרה מטרים, תטוס בגובה של 3,100 מייל מעל ענני הגז של הכוכב כשהיא מתמרמנת בתוך קרינה קשה, ב-37 יעפים מעל הקטבים של הכוכב כדי למפות את המבנה, האטמוספירה, הכבידה וההרכב של צדק, לפני שתשוב ארצה ב-2018. זה המרחק הכי קצר שבו כלי מחקר אנושי התקרב לצדק אי פעם.

[עדכון 5.7.16] – התמרון בוצע בהצלחה, וג'ונו כבר מרחפת לה בשמי צדק.

הענק האלים

צדק הוא הגוף בעל המאסה הגדולה ביותר במערכת השמש שלנו, יותר מכל השאר ביחד, והוא מכיל כאלף כדורי ארץ. כמות הקרינה על הכוכב היא בלתי נתפסת. אם בכדור הארץ קרינת רקע היא 0.3 ראד לערך, על צדק יש 20 מיליון יחידות ראד. בולטון מכנה אותו "כוכב על סטרואידים", והוא כוכב מאוד אלים: יש לו את ההילה הכי חזקה, האטמוספירה הכי מהירה בשינוייה, השדות המגנטיים ושדות הכבידה הכי חזקים, וכאמור, רמות הקרינה הכי גבוהות. לא סביבה ידידותית לאף אחד, במיוחד לא לחללית קטנטנה (לעומת צדק המפלץ) שבאה במיוחד לבקר. 

jupiter

ג'ונו וצדק

מה יחקרו? 

ג'ונו תאסוף מידע על המבנה הפנימי של צדק, כיצד הוא נע על צירו, ואת קיומה האפשרי של ליבה סלעית, לצד הרכבה האטמוספירה, רמות המים, החמצן והאמוניה והתנהגות השדות המגנטיים.

מגנומטרים ומודדי אורך גל ימדדו את העוצמה והכיווניות של השדות המגנטיים, מכשירים אחרים ימדדו את שדות הכבידה וכיצד המאסה של צדק מחולקת. אנטנת מיקרוגל תסרוק את השכבות העליונות, ותמדוד את כמויות האמוניה, המים והחמצן ואת עומקם של אזורים שונות והחגורות. אנטנה נוספת תשדר את המידע לכדור הארץ. 

אל תצפו אגב לתמונת ניצחון. מלבד זה שלצורך תמרון הכניסה יכובו כל המכשירים הלא חיוניים בג'ונו, לוקח לתמונות גם זמן להגיע לכדור הארץ.

שדות הקרינה של צדק (הדמיה)

שדות הקרינה של צדק (הדמיה)

מה המדענים מבקשים לגלות? 

בצדק טמון מידע חשוב לגבי תחילת ימיה של מערכת השמש שלנו והיווצרותה. ככוכב הכי גדול, צדק הוא כנראה גם הכי זקן בין כל הפלנטות, והוא כנראה שארית מהיווצרותה של השמש. "אנחנו מחפשים את המתכון של מערכת השמש", אמר בולטון. "איך אתה יוצר כוכבים? מה קרה במערכת השמש הצעירה שהותיר יסודות כבדים על צדק וכוכבים אחרים שהוביל ליצירת חיים? אנחנו מחפשים את רשימת המצרכים".

juno


איך בנויה ג'ונו?

כדי לעמוד בזעפו של הענק, ג'ונו היא אחת החלליות המשוריינות ביותר שהאדם בנה אי פעם. המכשירים והמחשבים מאוחסנים בתוך חלק שנקרא "הכספת", שממוגנת בכ-200 ק"ג של טיטניום. המצלמה של ג'ונו, נמצאת במארז סגסוגת טנגסטן-נחושת עם מגן זכוכית וצילון מטיטניום. המצלמה מצוידת בחיישן צבע מלא לצילום (התמונות בטח יהיו מרהיבות), בנוסף למסנן מתאן לצילום בספקטרום האינפרה אדום ב-890 ננומטר, לקביעת הרכב העננים: ככל שהגוון בהיר יותר – הענן גבוה יותר. 

לג'ונו יש שלוש "כנפיים" – לוחות סולאריים באורך כולל של עשרה מטרים שמהווה את רוב גוף החללית. במרחק העצום של ג'ונו מהשמש, הם מפיקים בסך הכל 400 וואט (שווה ערך לארבע נורות מאה וואט חזקות). ג'ונו עצמה שוקלת כ-600 ק"ג, הדלק הנוזלי שלה עוד כ-700 ק"ג. 

איך אפשר לצפות ב-JOI?

שידור ישיר ממרכז הבקרה של נאסא

עמוד הפייסבוק של נאסא

אתר הבית של ג'ונו

וקטנה לסיום…

ג'ונו היא לא חללית מאוישת, אבל בתוכה יושבים שלושה לגונאוטים – שלוש דמויות לגו ממתכת של יופיטר, ג'ונו וגלילאו גליליי – האסטרונום שלראשונה הבחין בצדק.

legonauts

צילומים: NASA/JPL-Caltech


אם אתם כבר כאן…
רצינו לבקש טובה.
בכתבה שזה עתה קראתם הושקעו שעות רבות של איסוף מידע, תחקיר, כתיבה, עריכה, גרפיקה, עיצוב, צילום ועריכת וידאו. בנוסף, יש לנו הוצאות קבועות על אירוח האתר, אחסון, שרתי וידאו, גרפיקה ועוד. “החיבור” נעשה על ידי שורה של עיתונאים מקצועיים, שבשבילם עיתונות היא שליחות, אבל היא גם פרנסה – ואנחנו מעדיפים לעבוד עבורכם, הקוראים. התמיכה הישירה שלכם מבטיחה את המשך קיומו של “החיבור” כמגזין עצמאי, אובייקטיבי, חופשי מתלות במפרסמים, ותאפשר לנו להביא לכם עוד סיפורים מעניינים, עוד תכנים שיוגשו בצורות מקוריות, עוד כתבות, עוד סרטונים ובכלל – עוד. לתמיכה במגזין

   

אולי יעניין אתכם גם...

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות לאתר המחבר

ניב ליליאן

העורך האחראי של "החיבור".

ניב ליליאן הוא עיתונאי חוקר בעל ניסיון של 21 שנה בכתיבה על טכנולוגיה, אינטרנט והשפעותיהם על פוליטיקה וחברה. כעורך ערוץ המחשבים של ynet בשעתו, הוא הוביל קמפיין עיתונאי נרחב ועיקש שהביא את סכנות המאגר הביומטרי לידיעת הציבור, ופרסם תחקירים על עוולות צרכניות כמו התערבות ספקיות האינטרנט הישראליות בתעבורת רשת, לצד פרשנויות מורות נבוכים וקלות לעיכול.
פרט טריוויה: הוא העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את מנכ"ל גוגל.

תגובה אחתהשמיעו קולכם

השמיעו את קולכם

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

banner