טלפון מתקפל Galaxy Fold

טלפונים מתקפלים היו הדבר החם של שוק הסמארטפונים בשנה החולפת. כולם הוציאו או הכריזו על כוונות להוציא טלפון מתקפל, קרי סמארטפונים עם מסכים גמישים, מתקפלים, נגללים, נמתחים ומתכווצים, אפילו אח של פאבלו אסקובר הצטרף עם הצעה ביזארית משהו משלו.

אין ספק שזהו השלב הבא של האבולוציה של הטלפונים החכמים. אבל שאלה האם הוא מתאים לכם?   האם יש טעם לשלם אלפי שקלים יותר רק על הזכות לקבל טלפון מתקפל?  בשביל זה אנחנו פה. בואו נבחן את הסוגיה.

Galaxy Z Flip
צילום: ניב ליליאן

אז איך מסך גמיש עובד? (ולמה זה כל כך יקר)

הטכנולוגיה של מעגלים מודפסים גמישים כשלעצמה, היא לא חדשה. עוד ב-2010, כותב שורות אלה ישב באירוע בליסבון בו סמנכ"ל הטכנולוגיה של HP הציג גליל של מעגל מודפס גמיש, והבטיח שנראה מחשבים עם מסכים מתקפלים בשוק תוך שנתיים או שלוש. התחזית שלו פספסה קצת. בעשור. לטכנולוגיה לקח הרבה זמן להתבגר, ועד שהגיעה לבשלות מסחרית.

אז למה כל כך יקר ומורכב לייצר מסכים גמישים? לפני שנענה על השאלה הזו, נסביר בקצרה איך מסכים בכללי עובדים: כל מסך מורכב ממיליונים של פיקסלים (במסך סמארטפון ממוצע יש יותר מ-3 מיליון מהם), שהם יחידת הצבע/הארה הקטנה ביותר במסך. כל פיקסל מורכב משלושה תת-פיקסלים בשלושה צבעי יסוד: אדום-כחול-ירוק. אם תסתכלו במסך עם זכוכית מגדלת, תוכלו לראות אותם. אלה מחוברים בחוטים זעירים לאחורי המסך, למשהו שנקרא בקר התצוגה, שמחלק להם את הפקודות מתי להידלק ובאיזו עוצמה. כל זה אגב, קורה בשברירי שניה.

מגזין "החיבור" על טלפון מתקפל
צילום: ניב ליליאן

בעולם קיימות כיום שתי טכנולוגיות ייצור מסכים עיקריות, LCD ו-OLED. הראשונה, היא ראשי תיבות של "תצוגת גביש נוזלי", והיא פחות רלוונטית למסכים גמישים ולכן לא נתעכב עליה. השניה, היא ראשי תיבות של "דיודה אורגנית פולטת אור" (Organic Light Emitting Diode). ההבדל העקרוני הוא ש-LCD זקוקה למקור תאורה אחורי, ואילו הפיקסלים ב-OLED הם אלה שפולטים את האור בעצמם וזקוקים רק לשכבת מצע אחת, שיכולה להיות גם פלסטיק, מה שהופך אותה לטכנולוגיה יותר נוחה למסכים גמישים.

ועדיין, יש עם זה המון בעיות: קיפול, הוא בעצם הפעלת כוח על המשטח של המסך. זה יכול לגרום צרות. הקיפול יכול לקרוע את החיווטים העדינים או לגרום להיפרדות של הפיקסלים מהמצע שלהם.

עוד ב-"חיבור":

גנץ בחר להתקפל

וואווי מכריזה על ה-Mate Xs

המסך הנגלל של LG קורם עור ולדים

זאת ועוד: החומרים שגורמים לפיקסלים ב-OLED לפלוט אור, הם בעצמם רגישים לאדי מים (לחות בעברית יפה) וחמצן, גזים שיכולים לעבור בקלות את יריעת הפלסטיק. אם במסך רגיל ולא מתקפל בעליל, יש זכוכית שמגנה על הכל, אז במסך גמיש זה לא המקרה, בגלל הדרישה הבסיסית לגמישות.

בנוסף, יש את עניין הייצור ההמוני. הפלסטיק שבו משתמשים בייצור המסכים הגמישים עלול להתעוות בחום, וקשה "להדביק" אליו את החומרים הנחוצים. במוצר שדורש דיוק כה גבוה בייצור כמו מסך – גם זו בעיה קשה מאוד.

טלפון מתקפל Galaxy Fold
צילום: ניב ליליאן

וכמובן, גם כל הרכיבים הנדרשים להפעלת המסך ולהזנה שלו, כמו מעגלים מודפסים, הולכת זרם ועוד, כל הרכיבים התומכים צריכים להיות גם הם גמישים, וגם אותם לא קל לייצר. בגלל כל הסיבות הללו, המסך הגמיש, כמוצר, הוא עדיין יקר מאוד.

האם שווה לשלם על טלפון מתקפל?

אז הבנו מדוע הטכנולוגיה כיום עדיין יקרה. ועכשיו לשאלה: האם כדאי לי לשלם עליה?  הטלפונים המתקפלים היחידים שזמינים כיום לרכישה מסודרת בישראל אלה הטלפונים של סמסונג. אמנם, וואווי כבר הוציאה לצרכנים את ה-Mate X המתקפל אבל בינתיים רק בסין והכריזה כבר על יורשו, ה-Mate Xs – אבל בהכרח, הקורונה שיבשה לה את התוכניות.

למוטורולה יש Razr מתקפל, אבל כידוע, עם נפילת יורוקום יצאה גם מוטורולה מישראל בלי כוונה ממשית לחזור. יצרניות משמעותיות אחרות לא נמצאות בשלב הייצור ההמוני לצרכנים.

סמסונג מציעה כיום לרכישה שני דגמי טלפונים מתקפלים. האחד, ה-Galaxy Fold, הוא מכשיר מאורך, שנפתח למסך של מחשב לוח קטן, 7.3 אינץ' גודלו. מחיר השוק שלו בישראל נע סביב 8,000 שקלים נכון לכתיבת שורות אלה. הדגם השני, טלפון צדפה שהמסך שלו נפתח לאורך לגודל של 6.7 אינץ', הוא ה-Galaxy Z Flip, שמחיר השוק שלו נע סביב 5,000 שקלים.

אלה מחירים יקרים מאוד לסמארטפונים. לשם השוואה, מכשירי הדגל היוקרתיים ביותר של סמסונג ואפל, הבלתי מתקפלים, הגלקסי S20 Ultra והאייפון 11 פרו מקס, נעים בין 4,500-5,500 שקלים (תלוי בנפח האחסון, למרות שה-Fold מגיע עם חצי טרהבייט אחסון). בנוסף, המכשירים האלה אינם עמידים בפני מים ואבק ודורשים טיפול זהיר, מה שאומר שהעמידות שלהם לחיי יומיום היא מופחתת, לעומת סמארטפונים "רגילים".

טלפון מתקפל Galaxy Z Flip
צילום: ניב ליליאן

ומה קורה אם המסך היקר נפגע?  הו, אתם בבעיה. אמנם, במסגרת השירות החריג לטלפון החריג, סמסונג מסבסדת את החלפת המסך הראשונה והיא תהיה בעלות מופחתת, אבל העלות הריאלית של החלפת מסך מתקפל, היא 500 דולר לפליפ Z, ו-600 דולר ל-Fold, קרי – מדובר בסיפור של בערך 1,800 שקל עבור ה-Galaxy Z Flip וקצת יותר מ-2,000 שקלים עבור החלפת מסך ל-Fold. בקיצור, להחליף מסך מתקפל, בתשלום מלא, זה עסק יקר. מאוד. זה למעשה מחיר של סמארטפון ביניים חדש.

אחרי כל האמור, אז נגיע לתשובה לשאלה שבכותרת: האם אתם רוצים טלפון מתקפל? לרוב האנשים, התשובה תהיה לא. אתם לא רוצים ולא צריכים טלפון מתקפל עם מסך גמיש. למי כן כדאי להשקיע בטלפון כזה?

למאמצים מוקדמים שרוצים שתמיד תהיה להם את פיסת הטכנולוגיה האחרונה בכיס, ומוכנים גם לשלם על זה סכומים נכבדים. ועוד שתי נישות מאוד ספציפיות של צרכנים: האחת של ה-Z Flip, היא אנשים שאוהבים את פורמט הצדפה, ורוצים סמארטפון עם יכולות מלאות אבל כזה שמשמר את הצורה המיתולוגית האהובה של טלפוני צדפה.

טלפון מתקפל Galaxy Fold
צילום: ניב ליליאן

הנישה השניה היא של ה-Galaxy Fold, והיא פונה לצרכנים שאוהבים לצרוך מדיה על מסך גדול – אם זה נטפליקס, או קריאת ספרים אלקטרוניים, ולא רוצים להיסחב עם התקן נפרד. כמובן, על זה תשלמו בעמידות, במשקל יחסי ובעובי (הסמארטפונים המתקפלים הם לא מאוד דקים או קלילים, יחסית למה שקיים כיום בשוק), וכמובן, בקאש מאני מזומני.


הגעתם למסקנה שאתם רוצים טלפון מתקפל? את ה-Galaxy Fold תוכלו לרכוש כאן ואת ה-Galaxy Z Flip תוכלו לרכוש כאן או כאן, בסגול. (אנחנו נראה מזה עמלה קטנה, שאינה משפיעה על המחיר לצרכן)

 Galaxy Fold
צילום: ניב ליליאן

נהניתם מהקריאה? שמחים לשמוע.
בכתבה שזה עתה קראתם הושקעו שעות רבות של איסוף מידע, תחקיר, כתיבה, עריכה, גרפיקה, עיצוב, צילום ועריכת וידאו. “החיבור” מופק על ידי שורה של עיתונאים מקצועיים, שבשבילם עיתונות היא שליחות – אבל היא גם פרנסה ואנחנו רוצים לעבוד עבורכם, הקוראים. 

התרומה שלכם (בעלות של כוס קפה) מבטיחה את קיומו של “החיבור” כמגזין עצמאי, אובייקטיבי, חופשי מתלות במפרסמים, ותאפשר לנו להביא לכם עוד סיפורים ומידע מעניין ומועיל, כל יום. 


אולי יעניין אתכם גם...

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות לאתר המחבר

ניב ליליאן

העורך האחראי של "החיבור".

ניב ליליאן הוא עיתונאי חוקר בעל ניסיון של 21 שנה בכתיבה על טכנולוגיה, אינטרנט והשפעותיהם על פוליטיקה וחברה. כעורך ערוץ המחשבים של ynet בשעתו, הוא הוביל קמפיין עיתונאי נרחב ועיקש שהביא את סכנות המאגר הביומטרי לידיעת הציבור, ופרסם תחקירים על עוולות צרכניות כמו התערבות ספקיות האינטרנט הישראליות בתעבורת רשת, לצד פרשנויות מורות נבוכים וקלות לעיכול.
פרט טריוויה: הוא העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את מנכ"ל גוגל.

5 תגובותהשמיעו קולכם

השמיעו את קולכם

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

banner